דבאחד מאלה (עיין בתשו' חתם סופר ח"ב סי' פ"ג אודות אשה חליצה שנשתדכה לכהן א' בשוגג ואם יתפרד הדבר איכא למיחש לסכנה כי אהבת נפש אהובי' וגם היא איילונית אם יש תרופה להתיר שישאו זא"ז והאריך בזה מסיק דמצד חשש סכנת נפשות פשיטא דאין שום ה"א ולא יעלה על דעת להתיר חליצה לכהן אך מצד שהיא איילונית הנה בטור סי' קע"ב פסק בחד סימן מסימני איילונית סגי שלא תחלוץ ואם חלצה מותרת לכהונה וכן פסק הרמב"ם לפי נוסחת הסמ"ג אלא שב"י חשש להחמיר שלא להתירה לשוק אא"כ יש בה כל סימני אילונית לפענ"ד באיסור דרבנן חליצה לכהן יש לסמוך להקל וסגי בסימן א' ובפרט במקום סכנה וע"כ נהי שכבר נבדקה ע"י נשים קודם חליצה וע"י זה חלצה בב"ד היינו משום אפי' לא נמצא אלא סימן א' שאינה אילונית צריכה לחלוץ להתירה לשוק ושפיר עבדו ב"ד שהצריכוה חליצה אבל אם תבדק עתה ע"י ב' עדים כשרים שאין לה דדים ודוקא סי' זה סגי להתירה לכהונה דסימן אחר א"א להבחין כו' ע"כ אין לסמוך אלא אם אין לה דדים והיא יותר מבת עשרים שנה ולא אסמוך על עדות נשים בזה אע"פ שהוא דרבנן וכולי האי ואולי עכ"ד ע"ש):