מהיום אם מתי עב"ש סק"ג שכ' והנה בסי' קמ"א (צ"ל קמ"ח. והוא בטור וב"י שם) מבואר הפלוגתא אם דעתו שיחול הגט מיד ואז אפי' אין הגט קיים בעת המיתה מגורשת כו' ומקור פלוגתא זו עיין בגמרא גיטין דף ע"ג ע"ב. וברש"י ותוס' שם ד"ה אמר רבה באומר מעת שאני בעולם ובדברי הראשונים שם ובתשו' מיימוני להל' אישות סי' ל' באורך ועיין בתשו' משכנות יעקב סי' מ"א שהביא דהרבה מהאחרונים בתשובותיהם נטו להחמיר בזה כמבואר בתשו' מהריב"ל ובתשו' דברי ריבות ובתשו' ב"י שכמה גדולים החמירו הרבה בדבר. וכנגד זה כמה גדולים הורו להקל הלא המה תשובת מהרלנ"ח סי' נ"ב האריך להקל ע"פ דעת רוב הפוסקי' והסכים להתיר רק שעשה בנדון שלו עוד סניף לפי שנותן הגט הי' ע"ה כו' וכן בתשובת הרשד"ם הקיל בדבר והתעצם נגד החולקים עליו וכו' שם שהסכים עמו הרדב"ז וכ' לו בזה"ל אל תירא כי עמך אנכי הובא דבריו בס' מכתב אליהו. (ועיין בתשו' הרדב"ז ח"א סי' קס"ה מזה) ועכ"ז כמה גדולים שאחריהם לא רצו לעשות מעשה בדבר כמבואר בתשו' מהרח"ש ובתשו' ראנ"ח הובאו ג"כ בס' הנ"ל (גם בס' ג"פ סימן קכ"ב סק"ח הזכיר דברי התשובות הנ"ל ועוד הזכיר שם תשובות אחרות המדברים בענין זה) וכן בתשו' מהרי"ט נטה ג"כ להחמיר בדבר עם שכ' שהוא חומרא גדולה ועיקר דעתו נוטה להקל עכ"ז לא רצה לעשות מעשה ובס' המכתב האריך מאד להחמיר בדבר. והוא ז"ל האריך ג"כ בענין הזה ומחזק דעת המקילים אף במהיום ומכ"ש במעכשיו ע"ש. אכן בס' בית מאיר דעתו כדעת המחמירי' אף במעכשיו וכתב דכבר נהוג עלמא שלא לקרוע הגט שכ"מ הנעשה על תנאי אם ימות כנהוג בזולתו מהגיטין והוא ע"פ המרדכי ותשו' מיימון וכמבואר בב"ח ס"ס קמ"ח ותמה אני שלא נזכר דין זה בס"ג שלנו כו' ובתשו' מיימון שם מצריך נמי שיהא הגט דוקא ברשותה בשעת מיתת הבעל וא"כ אף בזה צריך ליזהר שלא יקחנו הרב המסדר כלל מידה עד אחר מיתתו כו' וכן מצאתי בסדר הג"פ סעיף רי"א ב' בלשון זה ויהיה ברשות האשה עד שימות ואחר מותו יקחנו הרב ויקרענו. אמנם לענין דיעבד אם בעת מיתת הבעל היה הגט ברשות הרב שהיא הפקידה אותו בידו כתב בס' ב"מ שם דאפשר להקל ע"פ פסק הש"ע לקמן סי' קמ"ו ס"ב דמגורשת בהניחתו בצדי ר"ה אפילו בלא מעכשיו כו' ע"ש. וע' בספר ישועות יעקב סי' זה ס"ק ד' שנשאל על ענין זה בשכ"מ שגירש את אשתו (בתנאי אם לא מתי כו') ומסר הגט לידה ולא נקרע רק שהאשה המתגרשת נתנה הגט בפקדון לאשה אחרת ואח"ז מת הבעל והיבם אינו נמצא עמנו והי' בדבר חשש עיגון. והשיב ע"ז באריכות ומסיק סוף דבר בדבר השאלה דעתי נוטה להחמיר ולא להקל מאחר שהמחמירין הם רבים ובתראי וביחוד באיסור א"א (לאו דוקא קאמר ור"ל איסור יבמה לשוק) שומעין להחמיר. ומה שמצדד בתשו' הרלב"ח דדוקא באיש היודע בטיב גיטין ויודע שבאמרו מהיום אם מתי יכול להיות שהגט יחול שעה אחת סמך למיתה אבל בעם הארץ שאינו יודע מזה דעתו שיחול הגירושין מיד על תנאי כמו שאומר בפיו. דבר זה אין לו יסוד בש"ס וכבר השיג עליו בזה בס' מכתב אליהו. ובזו השאלה אף בלא נתקרע הגט אלא שנמסר ליד האשה אחרת הוא דומה לנתקרע הגט דמה דאמרי' דפקדון בכל מקום שהוא ברשות בעלים הוא היינו לענין שיכול למוכרו ולהקדישו ולא חשיב דבר שאינו ברשותו אבל לענין זה דבעי' שבשעת חלות הגירושין יהא הגט בחצירה או עכ"פ בצדי ר"ה מה שהוא ברשות אחרים לא חשיב מונח ברשותה כו' ומה שכתב בתשו' הרשד"ם בזה דאף לדעת מהר"ם מרוטען בורג שהחמיר בנתקרע מ"מ באופן זה שהפקדון הוא ברשות אחרים הוי כאלו מונח ברשותה (אין תשובת הרשד"ם כעת בידי ולכאורה צ"ע דהא איתא לכדיא בתשובה מיימוני הנ"ל בשם מהר"מ וז"ל ועוד אומר אני דלדברי ר"ת ור"י אפילו לא נתקרע אם הגט מונח ברשות אחרים באותה שעה הסמוכה למיתת הבעל אינה מגורשת כו' ע"ש) והביא ראיה מקידושי אשה כו' לא דמי להדדי דבגיטין בעינן שיהא מונח ברשותה ולא מהני מה שהוא ביד אחרים אבל בקידושין בפרט בקידושי כסף בהנאת הדבר היא מתקדשת וכן השיג עליו בס' מכתב אליהו. גלל כן בנדון השאלה אין להקל. אמנם מה שנתב מהרשד"ם דאם היה הבעל והעדים במעמד בעת שנמסר להאשה אחרת האשה נעשה שליח לקבלה הוא קרוב לשמוע עכ"ד ע"ש. וע' בס' ג"פ לעיל סי' קכ"ב סק"ח שהאריך שם הרבה בדיני ברירה ורוצה לומר דתקנת ר"י מפרי"ש לגרש לגמרי בלי שום תנאי כו' (כמ"ש לקמן ס"ט בהגה) הוא מטעם חששת ברירה ובאמצע הדבור שם הזכיר דברי הפוסקים והתשובות הנ"ל במגרשת בתנאי מהיום או מעכשיו אם מתי ונקרע הגט או לא היה ברשותה בשעת מיתת הבעל ודעתו שם לדעת המחמירים ובסוף הדבור שם כתב וז"ל גם בגט ש"מ לדידן דאנו נוהגים לתת אותו בתנאי מעכשיו אם לא מתי (היכא שהשעה צריכה לכך) יראה לע"ד דלצאת מידי חשש ברירה גם לצאת מחשש שמא לא יהא הגט ברשות האשה משעת נתינה עד שעת מיתה או שמא יתקרע או יתקלקל הגט בינתים דהויא ספק מגורשת כמ"ש לעיל טוב לסדר שיאמר ה"ז גיטך משעה זו ממש אם מתי דדוקא באומר מהיום אם מתי או מעכשיו אם מתי איכא לספוקי דדעתו של ש"מ לאחר הגט עד שעת מיתה ונעשה כאומר מעת שאני בעולם אבל במפרש דבריו בהדיא שיחול הגט משעת נתינת הגט אם ימות אליבא דכ"ע היא מגורשת משעת נתינה ואם נקרע הגט או נאבד אח"כ אין לחוש כדמוכח מדברי הפוסקים ובפרט מדברי הרא"ם ח"א סי' ל"ד ומקור ברוך סי' י"ג וכ"ב וגם הרווחנו בזה דלית שום חשש ברירה משא"כ באומר מהיום או מעכשיו אם מתי דיש לחוש לטעם ברירה כדאמרן עכ"ל. וע' בספר בית מאיר הזכיר קצת מדברי הג"פ הנ"ל והסכים ג"כ לזה ולכן כתב או שבגט ש"מ של כהן במקום שיש לחוש לטירוף דעת החולה שמגרשין אף אנן ע"י תנאי יתנה בשעת הנתינה בל' זה אם לא מתי עד יום פלוני לא יהא גט ואם מתי מעכשיו עד יום פלוני והוא בכלל יהא גט משעה זו ממש ואם לא מתי עד יום פלוני לא יהא גט כו' ולשון זה הוא ברור בלי שום פקפוק ע"ש. וע' בס' גט מקושר בסג"ר אות ל"ח שהביא ג"כ דברי הג"פ הנ"ל בקצרה ופקפק עליו בזה דגם אם יאמר משעה זו ממש אינו מוציאנו מידי ספק כמו מעכשיו דפירושו ג"כ משעה זו ואפ"ה אמרי' שכוונתו לאחר הגט כו' אם לא שיאמר כך אם לא מתי כו' ואם מתי מכאן עד יום פלוני תהא מגורשת ממני מעכשיו משעה זו ממש ואפי' לא אמות עד יום פ' תהא מגורשת ממני משעה זו ממש ואם לא מתי לא יהיה גט ע"ש עוד. והנה מדברי הפוסקים והתשובות הנ"ל מבואר דהיינו דוקא בגט ש"מ שניתן בתנאי מהיום או מעכשיו אם מתי משא"כ בבריא שניתן על תנאי מעכשיו אם לא באתי אין לחוש כלל ואפי' נאבד או נשרף הגט קודם כלות זמן של התנאי כשר וכ"כ הב"ש בסק"ג כנ"ל וז"ל ובד"מ ר"ס זה הביא כו' ולכאורה נראה דל"ד בודאי בריא המגרש בתנאי מעכשיו לכ"ע מתחילים הגירושין מיד אלא בשכ"מ ס"ל כוונתו לאחר הגט כל מה שיכול עכ"ל וחילוק זה ג"כ כתבו הב"ח בס"ס קמ"ח וכתב דהוא באין ספק וכן מוכח מדברי הטור כו' ע"ש וכ"כ בפשיטות בס' קרבן נתנאל פ' מי שאחזו אות י"ח ע"ש וכן איתא להדיא במרדכי פ' הנ"ל סי' ת"ל תשובת מהר"ם וז"ל מה שנסתפק לפירוש ר"ת במהיום אם מתי כו' מה יאמר במהיום אם לא באתי מכאן ועד יב"ח ונקרע הגט או שאבד קודם הזמן כו' יפה לתת לבך לחלק בין מהיום אם מתי כו' עש"ה. אמנם מצאתי הגט של מהר"י מינץ העתיק שם סדר גט אחד של מהרי"ק ז"ל ומבואר שם שגם באופן זה צריך שישאר הגט שלם בלי קרע וטשטוש ביד האשה עד כלות זמן התנאי ע"ש. ושוב מצאתי בתשו' שיבת ציון סי' צ"ב שנשאל על ענין זה בגט שניתן לאשה בתנאי מעכשיו אם לא באתי עד יב"ח אם צריך להיות הגט שלם ביד האשה עד כלות זמן התנאי. וכתב להרב השואל יפה עשה כבודו שלא קרע הגט וחשש לדעת מהרי"ק ומהר"י מינץ בסדר הגט וכן בכנה"ג בסה"ג חלק ט' אות י"א דגם במגרש על תנאי מעכשיו אם לא באתי עד זמן פלוני צריך שישאר הגט שלם ביד האשה בלי קרע וטשטוש עד כלות זמן התנאי והנה בדיעבד בודאי אין לחוש לזה ובטלה דעתם נגד הרבה גדולי פוסקים הראשונים כו' מ"מ ראוי לחוש לכתחילה לדעת המחמירין הנ"ל כו' והאריך שם לפרש טעם המחמירין אלו (ומבואר שם דהיינו דוקא היכא שתלה התנאי בזמן בזה שייך לומר סברת התוס' שדעתו לאחר הגט כל מה שיכול משא"כ אם לא תלה התנאי בזמן כלל אלא בנתינת ר' זוז וכיוצא דבכל רגע יכולה היא לקיים התנאי בזה בודאי דעתו שיחול הגט מעכשיו) ע"ש. ושם בסי' צ"ג כתב עוד להרב השואל וז"ל היסוד המוסד הוא כי לא היה הכוונה במכתבי הראשון לקבוע הלכה למעשה כדעת מהרי"ק ומהר"י מינץ וכנה"ג בס' הגט שלהם כי הלא כתבתי שבדיעבד אין לחוש לחומרא זו כי בטלה דעתם ברוב דיעות המקילין רק אמרתי דלכתחילה ראוי לעשות באופן היותר מועיל כדי לצאת כל הדיעות וכמ"ש מהרי"א בכתבים סימן ר"נ כו' עכ"ל. וע"ש עוד שכ' דלפי מה שאנו רוצים לצאת אליבא דכל הדיעות צריך שיהיה הגט ביד האשה (ולהזהירה שלא תוציאו מנרתקה ויהיה שמור באמתחתה מבלי להראותו לשום אדם כן מבואר שם) עד אחר כלות זמן התנאי שאז תמסור הגט ליד ב"ד שיעשו בו כטוב בעיניהם ודלא כמו שעשה הרב השואל שלקח הגט מיד האשה בתורת פקדון דמאחר שאנו חוששין לדעת המחמירין הנ"ל אם אין הגט בידה בשעת תשלום זמן התנאי לא מהני מה שהוא בפקדון ב"ד אחר דהאי לא מקרי ברשותה ואף שהרשד"ם בת' סי' ע"ג פסק (גם בגט ש"מ) שא"צ שיהיה הגט באותו הזמן ביד האשה דוקא ואם נתנה בפקדון לאחר ג"כ מגורשת דפקדון ברשותא דמרא קיימא בכל מקום שהוא יש להשיב על דבריו וכבר תמה עליו בזה בת' מקור ברוך סי' י"ג ומה שהרב השואל כתב להצדיק בזה דעת הרשד"ם גם על דבריו יש תשובה ואם שיש לקיים סברתו ולהמליץ עבור הרשד"ם כל זה הוא רק בדיעבד (ר"ל אפי' בגט ש"מ) אבל לכתחילה אנו חוששים לכל הדיעות ולמה לן לדחוקי נפשין לכנוס בפלוגתא ולהכריז בחומר איסור א"א. אמנם זה ברור דבודאי אם הקנה לה הנפקד מקום להניח שם הגט פשיטא דמהני והוי כאלו מונח בביתה וברשותה כמבואר בח"מ סי' קצ"ח בסמ"ע ובסי' ר' ס"ב בהגה ולכן בנדון השאלה שיש כמה חששות אם ישאר הגט ביד האשה כמ"ש הרב השואל לכן לצאת מכל ספק יש לראות שאיש אחד יקח הגט מיד האשה לרשותו ויקנה המקום לאשה אשר שם יניח הגט ובזה בודאי תקנה לה רשותה ככלות הזמן עכ"ד ע"ש היטב. ומ"ש הב"ש בסוף סק"ג וז"ל וכבר כתבתי בסימן הקודם דלא חיישינן בזה שמא יתרצו שניהם לבטל הגט כיון התנאי בע"כ נתקיים כו' עכ"ל עיין בס' ב"מ שהשיב עליו וכתב עליו דלא דק כי זה דוקא במעכשיו אם תצא חמה או אפי' במהיום אם מתי לשיטת הרי"ף והרמב"ם הפוסקים כרבנן דמגורשת ודאי משעה ראשונה אבל לדעה זו פשיטא דאף בלא רצוי דידה יוכל לבטל הגט כמו בתנאי אם וא"צ כלל לבטל התנאי וכן איתא להדיא בתשובת מיימון הנ"ל דאם חזר בו הבעל וביטל תליא נמי בפלוגתא אם חל מעכשיו אין בידו לבטלו ואם משעה שהוא בעולם יוכל לבטלו ופשוט הוא. וכתב עוד הב"מ ובדיעבד אם נתקרע הגט קודם מותו והוא מעורה לע"ד יש לעיין סי' קכ"ה סעיף כ"א עכ"ל וע' בג"פ שם:
ואם לא מתי לא יהא גט. עיין בתשו' נו"ב תניינא סימן קל"ב שכתב מה ששאל בגט ש"מ כהן שראוי לעשות כדאתקין שמואל בגיטין דף ע"ה ע"ב ואירע שהחולה כשבא לומר אם לא מתי לא יהא גט אמר אם לא מאי אעשה כמו שארצה אם מהני תנאי זה שיכול השכ"מ כהן להחזירה נראה שאסור הכהן להחזירה שאין כאן תנאי כפול דתנאי כפול היינו שהוא דבר מוחלט לשני צדדים כמו תנאי ב"ג וב"ר אם יעברו ונתתם ואם לא יעברו ונאחזו בתוככם אבל כאן צד ההן אם מתי יהיה גט הוא מוחלט אבל צד הלאו אם לא מתי אינו מוחלט שלא אמר שלא יהיה גט רק אעשה כרצוני ולכן אין התנאי קיים וגם גוף הלשון אעשה כרצוני מה שייך עשיה בכאן ולכן פשוט שאסורה לחזור לבעלה הכהן וצריכה גט מחדש להתירה לשוק עכ"ל:
לקמן סי' קכ"ד סעיף קל"א משמע כך. הוא טעות הדפוס וצ"ל לקמן סי' קנ"ד סעיף ק' לא משמע כך:
ה"ז ספק מגורשת. עיין בס' פני יהושע בק"א למס' כתובות סי' ב':
רק יגרש סתם. עיין בתשו' אא"ז פנים מאירות ח"ג סימן ד' הביא שם לשון הב"ח שכ' דצריך לדקדק להצריכו שיאמר הבעל בפירוש דמגרשה לגמרי בלי שום תנאי ואע"ג דבשאר גיטין מדינא א"צ להחמיר לדקדק על הבעל שיאמר בפי' דמגרש בלא תנאי מ"מ בגט שכ"מ כו' ע"ש:
וישאו זה את זו. עבה"ט מ"ש ואם היא אינם רוצה לישא אותו אין שום חשש איסור כו' ובב"ש מסיים ועיין דין זה בת' מהר"ם לובלין סי' קכ"ב וכל חכמי הדור חולקים עליו וע' ב"א סי' קמ"ח ובת' מ"ב סי' ע"ה עכ"ל ועיין עוד בתשו' גאוני בתרא סי' נ"ב מזה. גם בתשו' נו"ב תניינא סי' קכ"ח בד"ה ואני אומר פקפק עליו ע"ש. ועיין בתשו' משכנות יעקב סי' ל"ד שהוכיח שדברי מהר"ם לובלין בזה יש להם יסוד מוסד בש"ס ופוסקים ולכן קשה מאד להקל בענין זה להתירה לשוק אף אם תרצה לעבור החרם ולעמוד בעונש וכל המשתדלים בזה לנתק מוסרות הזיווג ביניהם קורא אני עליהם נשי עמי תגרשון כו' ומכניסים עצמם בעונש גדול ע"ש. גם בספר גט מקושר בסג"ר אות ל"ח כתב דקשה לדחות לחלוטין דברי מהר"ם לובלין בזה והאריך בזה ומסיק לחלק דאם נתקשרו בחרם וחזרה אין להתירה לעלמא אכן אם נתקשרו בקנס ורוצה ליתן הקנס בזה יש להקל דהגט גט גמור ע"ש (ועמ"ש לעיל סי' קל"ד סק"א) ועיין בס' בית מאיר כתב בזה וז"ל הא ודאי שדברי החולקים על מהרמ"ל אמת שכוונת התיקון של ר"י מפרי"ש לא הי' ע"ד שפירש איהו כמבואר בדבריהם ובמהרש"א סוף גיטין אבל עכ"ז לא מצאתי בכל דברי החולקים ישוב מספיק על טענות מהרמ"ל מה שהכרחו לפירושו זולת מחמת שהמסדר יפרש לו שנותן הגט בפי' בלא שום תנאי ואף בזה עדיין דברים בגו כמבואר במהרמ"ל שם לכן לע"ד נראה שטוב נמי שהמסדר יפרש לו שאף זה יעלה בדעתו שאף אם תבגוד האשה ותרצה למעול מעל בהחרם שלא להנשא לו אלא לאחר או שתרצה ליתן הקנס שעכ"ז הוא סבור וקיבל ומגרש לחלוטין בלי שום תנאי וכבר מצאתי בספר ר"מ ר' יוזפש אות ל"ח הכי. ואם יש לחוש שע"פ הדברים הללו יטרף דעתו לע"ד יותר הגון ודאי לגרש על תנאי בלשון הנ"ל (שהובא לעיל סק"א בשמו) שהוא ברור לע"ד יותר הגון ודאי לגרש. ועמ"ש לעיל סק"א בשם ס' גט מקושר.
לבכות עליו ולצאת. עיין בשו"ת תשובה מאהבה ח"ג ס"ס תי"ב שכ' דוקא אותם דברים שזכר הרמ"א ז"ל להתיר דהיינו לבכות ולצאת אחר מטתו אבל לא ללבוש שחורים מכ"ש לא להתאבל ז' ול' וקריעה וכיוצא בו. ובתשו' באר שבע סי' ס"ו מחמיר לגמרי ע"ש:
ומת קודם שיגיע לידה. מלשון זה משמע דאם הגיע לידה מגורש' עכ"פ ולא אמרינן כו' דאמר זכי לה נתכוין דוקא שתתגרש מיד ולא שיהי' שליח להולכה וע' בס' גט מקושר בסג"ש אות כ"א מ"ש בזה:
ה"ז ספק מגורשת. כתב הט"ז וז"ל ואי לאו דמסתפינא מחבריא הוה אמינא מלתא חדתא דהאידנ' דאין נוהגין ביבום כלום ב"ד כופין ומוחין בזה שבא ליבם דודאי זכות הוא לה שלא להצריכה חליצה. ואין לפקפק בזה דכיון שנאסר בזמן התלמוד אין לנו להתיר אפי' הטעם בטל וכמו כל דבר שבמנין דהא איתא ביו"ד סי' קי"ו דמים מגולים מותרים בזה"ז כו' עכ"ל וכן הסכים בס' יד המלך פ"ט מה"ג דין כ"א (וכתב שם להסביר דברי הט"ז דלכאורה תלי תניא בדלא תניא דגם על היתר מים מגולים בזה"ז ג"כ קשה כו' אך הענין הוא דודאי כל דבר שבמנין היכא דבשעת האיסור הי' אותו הדבר אסור מכח ודאי ולא הי' אז שום אופן וזמן שיהא מותר בזה אמרינן דאף אם נאסר מכח איזה טעם והטעם בטל אין לנו להתירו משא"כ באותן דברים אשר גם בעת האיסו' לא היה רק מכח ספק וכמו במים מגולים כו') והנה מ"ש הט"ז ואי לאו דמסתפינא ה"א מלתא חדתא כו' לאו חדתא היא שכבר הקדימו מהרש"ל ביש"ש פט"ו דיבמות סי' כ"א והובא דבריו בס' בית מאיר סי' זה. וז"ל הב"מ כתב היש"ש דהיה נראה לו דהאידנא שאין נוהגין ביבום ומכ"ש ביש להיבם אשה נמצא לא שייך דילמא רחמ' ליבם ובודאי זכות הוא לה אלא שלא מלאני לבי להקל לכתחיל' אבל בדיעבד מגורשת ופטורה מחליצה. ובמקום יבם משומד כ' דנראה בעינו פשוט דזכות הוא לה וע"ש עכ"ל. וגם בס' ק"נ על הרא"ש שם הביא דבריו קצת בשינוי ע"ש היטב. ובאמת לא ידעתי לאיזה תועלת הביא הב"מ דברי היש"ש אלו לפי דברי היש מחמירין שהביא הרמ"א ז"ל לעיל סי' ק"מ בסוף הגה שהוא דעת מהרי"ק דחייש לדעת הרי"ף פ"ק דגיטין דאפילו היכא דודאי זכות דוקא לענין חזרה ולא לענין התרה עד דמטי לידה בעודו בחיים ובשלמא הט"ז הזכיר קולא זו שפיר דפסק שם שלא כדעת מהרי"ק כמו שהבאתי שם בס"ק י"ג. וגם הק"נ שפיר הביא דברי יש"ש הנ"ל דגם הוא לא ס"ל כמהרי"ק הנ"ל בפירוש דברי הרי"ף כנראה מדבריו בפ"ק דגיטין אות ע"א במ"ש דהרמב"ם פ"ו מהל' עבדים פסק כהרי"ף ע"ש. אבל הב"מ הא חולק שם על הט"ז ומסכים לדעת מהרי"ק וס"ל דאף במקום עיגון אין להקל כמו שהבאתי שם בשם הנ"ל. וא"כ מה הועיל לנו כאן דברי יש"ש הנ"ל דבזמנינו זכות הוא עכ"פ אין להקל אפי' במקום עיגון מכח דברי מהרי"ק הנ"ל אמנם לדינא כבר כתבתי שם בשם ס' מקושר שדעתו להקל במקום עיגון ע"ש: ודע דגם לדברי הרש"ל וט"ז הנ"ל זה פשוט דדוקא אם ניתן הגט בתנאי דאם לא מתי כו' ואם מתי כו' שאם לא ימות הרי היא אשתו כמקדם שפיר שייך לומר דזכות הוא לה שלא להצריכה חליצה משא"כ בגט סתם לחלוטין בודאי דלאו זכות הוא לה דשמא לא ימות ומש"ה אף שאח"כ מת מ"מ בעת זיכוי הגט לא הי' זכות. ושוב מצאתי בתשובת הרדב"ז ח"א סימן ע"ה שכתב להדיא כן בעובדא שהיבם לא נודע מקומו והוא קראי שכ' שם שיכול לזכות לה גיטה ע"י אחר מכמה טעמים מסיים שם וז"ל ומשום חששא שמא לא ימות ונמצא דחוב הוא לה סדרתי שיזכה לה ע"י אחר ע"מ אם ימות בלשון אם מתי ואם לא מתי ונמצא דזכות הוא לה ממה נפשך כו' עכ"ל ע"ש: