ור"ת פוסק כלשון אחרון כו' והביא ראיה וכו' אבל בלא ראיה יש לו שיטה אחרת לפסק הלכה בתרי לישני כדאיתא בפרק קמא דמסכת ע"ז בשיטה דנשאל לחכם וטימא כו' ושם כתב רבינו דעות אחרות:
נ"ל דה"ג דלא קרינא ביה לא יגוש דבעל הבית אין יכול לחזור בו ואע"ג דאתי לכלל לא יגוש לאחר זמן דהכהן יכול לחזור בו ולבטל המקח וגם זו יש לדחות דשמא לא יבא לידי לא יגוש ומיהו נראה כו':
ואע"ג דאתי וכו'. פירוש שיכול להיות דאתי כו' כשהכהן יחזור שהרי יכול לחזור:
דשמא לא יבא כו' כשהכהן לא יחזור:
דשביעית בזמן הזה דרבנן כדאיתא פרק השולת בגיטין וכתב הב"י סימן סז וא"ת הא בספיקא דממונא אזלינן לקולא לנתבע והכא הוי איפכא קולא לתובע ונ"ל דטעמיה משום דשמיטה איסורא היא ומקילין דלא תנהוג כיון דרבנן היא בזמן הזה ונהי דנ"מ לענין ממונא והויא חומרא לנתבע מ"מ כיון דבעיקרא דדינא לא אתי למבעי אי מפקינא ממונא מהאי גברא אלא לענין איסורא אי נהוג השביעית אי לא לקולא נקטינן כנ"ל עכ"ל.