דרכו של איש לקדם וכו' מסוגיא זו הקשה בס' מנחת יהודה משם ר"מ מקוצי למי שמפרש דעל דבר אשר לא קדמו קאי לעמון ולא למואב. וכן הקשה הרא"ם לדעת זה פ' דברים. וק"ק על הרא"ם אשר לא זכר דברי הסמ"ג לאוין קי"ד דהוא הביא פירוש זה מהר"י מקרפנטרא"ס וכתב דכן יש לדרוש ואשר לא שכר דרכו של איש לשכור ע"ש. ובמנחת יהודה אח"ך הביא דברי סמ"ג וכתב דבזה מיושבת סוגיין דה"ק כמו שאין דרכה לקדם כך אין דרכה לשכור ע"ש וכן כתב מהרש"ל בביאוריו לסמ"ג. ומיהו אכתי לא אפרק מדוע גבי דהע"ה אמרו ענין לא קדמו דהוא בעמון והגם דה"ה למ"ש ואשר שכר מ"מ למה קבעו דבריהם באשר לא קדמו:
ואפשר לומר דמשום דדואג היה רוצה לפסול לדוד ואם היה אומר דרכו של איש לשכור וכו' לא הי"ל להשיב כלום אך כשאתה אומר דרכו של איש לשכור וכו' כך תאמר דרכו של איש לקדם ואין דרכה של אשה לקךם וקשה הי"ל לקדם אנשים לקראת נשים ומכח זה נלמד אפי' עמונית וכן יש לומר אפי' מואבית אע"ג דשם לא שייך זה ילפינן מעמונית. זה היה דעת דואג. אמטו להכי קבעו דבריהם אצל עמון בלא קדמו דמשם נלמוד לפסול מואבית כמו עמונית:
ולפי זה היה מיושב מ"ש רש"י בפירוש רות על הגואל וטעה בעמונית ומקשים דהו"ל לרש"י לומר וטעה במואבית דעליה אנו דנים. אכן על פי האמור ניחא דדואג אצטריכא ליה למשקל ולמטרי ברישא בעמונית ואחר דיליף בעמונית שהיא אסורה משם למד למואבית ואתי שפיר מ"ש רש"י וטעה בעמונית. ומעין דוגמא שמעתי בסגנון אחר. אמנם אני בעניי שפר קדמי לומר באופן האמור והוא מיושב יותר:
אמנם פירוש ה"ר יוסף הנז' שהביא הסמ"ג מוקשה מחמת סוגיית סנהדרין דף ק"ג כאשר הנה המלכים כן תמהו הרב באר שבע שם והרב פרשת דרכים דף כ"ג. ושם בהדיא כתב רש"י דעל דבר אשר לא קדמו קאי אתרוייהו ע"ש. ועיין מה שכתבתי אני בעניי בקונטריס זה שם פ' חלק. ואחר זמן נזדמן לידי ס' מגילת ספר ומידי עוברי ראיתי להרב ז"ל לאוין קי"ד שהאריך בענין זה ונדחק בכמה דוחקים ואוקמתות ופנאי לא היה לי לעמוד בדבריו ז"ל:
אחר כמה שנים נדפסו חידושי הריטב"א למכילתין וראיתי בסוגיין שמסכים הולך דהכתוב לצדדין כתיב לא קדמו עמונים ואשר שכר מואבים ובש"ס חדא מיניהו נקט דאפילו לחם ומים אין דרכה של אשה וכ"ש שאין דרכה לשכור וכתב דכן אמרו בירושלמי וכן פירש הרמב"ן זהת"ד והיינו כשיטת ה"ר יוסף הנזכר וקשה מסוגית פ' חלק כמדובר וצריך חיפוש ואני אמרתי בחפזי. ועתה אמת אגיד דמבתר כל אלין עתה ראיתי בחי' הרשב"א שגם הוא ניכר שסבר כסברא הנז' וכתב דקשה דאנן לגבי מואב קיימינן ואשה אין דרכה לשכור ותי' דעמון ומואב כי הדדי וטעמא דעמון ליתיה אף במואב כן עכ"ד והיינו כמו שכתבתי אני השפל לעיל ונתחזק מ"ש לעיל עלץ לבי שכיונתי לדעת אור עולם רבינו הרשב"א ע"ש ודוק. ואחר זמן רב ראיתי להרב עיון יעקב שהביא מאגדת שמואל שאמרו האיש יש לו לשכור וכו' ע"ש ולא היה צריך להרחיק עדיו כי הכי אתמר בירושלמי על משנתנו ע"ש: