עד שבא אצל רבותנו וכו' ר' מאיר וכו' ובב"ר פ' ס"א ותנחומא מזכיר ר' אליעזר בן יעקב נמי ועמ"ש בקונטריס אחורי תרעא דף קע"ג ע"ש ומשם באר"ה שנעלם זה של ב"ר מכמה גדולים ע"ש ודוק [ועיין מ"ש אני בעניי בקונטריס זה במסכת סוטה על דף מ"ה ע"ש ודוק:] והא דאמרינן הכא דר"מ ור"ש היו תלמידי ר"ע בפרק אחד נעלם מהרב תי"ט פ"ק דשבועות ופ"ג דאבות שכתב דר"מ קדים לר"ש בזמן והיה טעמו שסמך על נסחא מוטעת שיש בהקדמת הרמב"ם וכמ"ש בעניותנו במקומו בס"ד:
בלא תורה. אפ' לפרש במ"ש בזהר הקדוש דאפי' קיים כל התורה אם לא נשא אשה לא עשה כלום וכן מוכח ממ"ש בש"ס פ"ק דברכות על חזקיה המלך שהיה חסיד גדול ובשביל שלא נשא אשה נאמר לו כי מת בעה"ז ולא יחיה לעה"ב ע"ש א"כ כשאין לו אשה הוא בלא תורה. א"נ דכשנשא אשה מועיל לתורה דהאשה נקראת לחם והתורה נקראת לחם. והטעם דע"י שנשא אשה מיחד קבה"ו ואיש ואשה שזכו י"ה ביניהם כמ"ש פ"ג דסוטה ועסק התורה הוא ליחד קבה"ו ולהמשיך משם י"ה ואהניא מה שנשא אשה לתורה וליחד הדודים וזש"ה מצא אשה מצא טוב שהיא התורה ועי"ז מכניע לפ' שהוא בגימט' מצא. ויועיל להוציא לאור חלקו בתורה אשר נטמע וזהו מצא טוב חלק התורה שהיה אבוד. וגם שהאשה טובה בחי' השכינה כ"י ותורה שבע"פ היא בחי' השכינה ומשו"ה בעד אשה זוכה לתורה. וכבר ראיתי חתימת פסק עיגונא להרב המקובל מהר"ר אהרן חייון ז"ל שכתב מענותנותו שאינו כדאי אך מפני שהעיגון ההוא מהאשה ההיא נוגע כ"י בצד מה לשכינה ח"ו לכך מחוייב לסייע להתיר העיגון עכ"ד [וכן משמע ממ"ש בזהר הקדוש פ' ויחי דף רכ"ח ע"ב בגין דשכינתא כל נוקבי דעלמא קיימין בסתרהא וכו' ע"ש.] ומשם יש ללמוד מוסר גדול. וניחא נמי הא דאמרן דזוכה לתורה בשביל אשתו ודוק הטב כי קצרתי ברמזים אלו:
לא נצרכא אלא סמוך לוסתה עמ"ש רש"י ומ"ש בעניותנו בספרי הקטן שער יוסף דף ע"ד ע"ג וע"ד בס"ד ע"ש באורך ועמ"ש הריטב"א בחידושיו למכילתין שנדפסו חדשות מעתה. והריטב"א עוד פי' פירוש מחודש בזה עיין בדבריו:
והנושא בת אחותו עמ"ש התוס' דלרשב"ם ה"ה בת אחיו ולר"ת דוקא בת אחותו ע"ש באורך ועמ"ש אנא בריה קלה בספרי הקטן ברכי יוסף א"ה סי' ב' ע"ש באורך: