1
ההוא גברא וכו' אתא לקמיה דרב יימר א"ל סליקו להו תפילין מאי קמ"ל מתניתין היא וכו'. לכאורה אינו מובן מאי פריך מאי קמ"ל אטו גברא דאתי לדינא הדיין לא ידון משום דהוא משנה. ונראה דהאי עובדא הוו תנו ליה אמוראי כי היכי דתנו רבנן כל המימרות והמשא ומתן והיה שגור בפיהם האי עובדא ומאי דאמר רב יימר. ואמוראי בתראי מקשו עלה מאי קמ"ל כלומר מאן דמסדר האי עובדא בהדי המימרות ושקלא וטריא. ופריק שפיר דמסדר האי עובדא להיותו מכלל הש"ס קמ"ל טובא. וכיוצא בזה כתב הריטב"א בחידושיו כמה זמני כמו שכתבתי בקונטריס זה לעיל במסכת ביצה על דף ז' ע"ש בס"ד: