ראש חדש דאקרי מועד וכו'. אגב רהטאי מידי עוברי בספר נחמד חקרי לב הנדפס חדש ממש לאלוף התורה הרב מהר"י חזן נר"ו אשו"ר ברהטי"ם בדף קפ"ד ע"ג שכתב וז"ל ובעיקר הך סוגיא דערכין שאמרו דר"ח איקרי מועד ק"ל דהא כתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובר"ח הרי נראה דמועד לחוד וראש חדש לחוד וי"ל ע"פ מ"ש בספרי פרשת בהעלותך על פסוק זה ובמועדיכם אלו תמידין שנאמר בהם במועדו. ועיין בטור א"ח סימן תי"ט שכתב דר"ח אתקש למועד כדכתיב וביום שמחתכם וכו' וקשה דת"ל דאקרי מועד כמ"ש בערכין וע"ש בטור וב"י סס"י ת"ך וצ"י עכ"ל:
ואני אמרתי בחפזי דמה שהקשה בשמעתין מקרא דכתיב במועדיכם ובר"ח לק"מ דודאי רגלים הם מועדים ואי לא כתיב ר"ח לא ידעינן אלא ברגלים ואין לומר דהכתוב לא לימא ר"ח ויסמוך על דברי קבלה. ומאי דקאמר הש"ס בשמעתין בחון לשון הזהב דקאמר ר"ח דאיקרי מועד כלומר דאיקרי קריאה בעלמא בצד מה אקרי מועד. ומאי קושיא מהכתוב הא ודאי כי מדכר מועד על י"ט קאמר ועיין סוגית פסחים ריש דף ע"ז ס"ד הא לא כתיב בהו מועד קמ"ל דר"ח איקרי מועד וכו' ומ"ש התוס' שם ד"ה ס"ד ע"ש. ומאי דניחא ליה על פי הספרי הרואה יראה דבספרי דריש אלו שבתות ור"נ [אומר] אלו תמידין והיינו על וביום. אבל במועדיכם קאמר אלו רגלים בהדיא וכן בפסיקתא. אמנם נראה שכיוין על ספרי זוטא שהביא הילקוט דשם דריש מועדיכם לתמידין. ויראה דאין לאוקומי הש"ס כספרי זוטא ושביק בריתא דספרי דלכ"ע מועדים רגלים ומה שהקשה על הטור ל"ק דממאי דאקרי מועד דכתיב קרא עלי מועד לשבור בחורי אין להביא כי לא פורש למה מועד והוא דברי קבלה. וההקש עדיפא ליה דמקיש לי"ט ושמחה כמ"ש בסימן ת"ך והשתא דמותר למלאכה הא מיהא נימא דאתקש לשמחה וסעודה ואף זה סמך בעלמא כמ"ש מרן. והרב ב"ח כתב דהקש טוב והביא מסימן ת"ך ודוק הטב כי קצרתי. ועמ"ש הרב הלכות קטנות ח"ב סימן רי"ד ועמ"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן מחזיק ברכה סימן תכ"ב. ועמ"ש במה שנוגע לסוגיא זו בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף סימן תפ"ז אות ז':