ואת קולו שמענו. היינו קול הדברות שצוה אנכי. ולא יהיה לך. ומ"ש אָלָה דורש בסמוך מפסוק לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו ואגב דרשה זו הקדים כל הענין של השבועה והברית:
ויקח משה חצי הדם. וחצי משמע חצי ממש בצמצום דאל"כ היל"ל כחצי הדם. וכמ"ש כחצות הלילה:
הדם נחלק מאליו. עי' ב"ר פרשה מ"ג סי' ג' על פסוק ויחלק עליהם לילה ג"כ בזה האופן ולומד כאן משם:
אמר משה להקב"ה מה נעשה וכו'. הנה בפסוק כתוב בהיפך שתחלה זרק על המזבח ואח"כ על העם ואיך מרומז ששאל משה מה שיעשה בחלקי הדם ואיך מרומז שחלק החצי לה' והחצי לעם ולישב הדרשה צריך אני להעתיק הפסוקים ולדקדק בהם שכתוב בסוף משפטים וישלח וגו' ויעלו עולות ויזבחו זבחים לה' פרים ויקח משה חצי הדם וישם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח ויקח משה ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע ויקח משה הדם ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם וגו'. והנה מ"ש ויקח משה חצי הדם וישם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח משמע שרק החצי נתן באגנות וחצי האחר לא שם באגנות ולא יתכן לומר שהחצי האחר קבל בידו בלא כלי שא"כ היה לו לפרש כמ"ש באשם מצורע ובהכרח לפי פשוטו כמ"ש במכילתא יתרו פרשה ג' של בחודש השלישי וז"ל בנה מזבח הקריב עליו עולה ושלמים נטל מדם העולה בשתי כוסות חלק למקום וחלק לציבור נטל מדם השלמים שתי כוסות חלק למקום וחלק לציבור שנאמר ויקח משה חצי הדם זה חלק למקום וחצי הדם זרק על המזבח זה חלק לציבור עכ"ל הרי בהכרח שמ"ש ויקח משה חצי הדם פי' שחצה הדם לשנים ומ"ש וישם באגנות על פי מדה ט' כאלו מפורש ויתן חצי הדם באגן אחד וחצי הדם באגן השני שאגן אחד היה לחלק ה' והאגן השני לחלק העם וע"כ היו שני אגנים שוים כמ"ש שיר פסוק אני ישנה דף כ"ט תאומתו כו' לא אני גדול ממנה ולא היא גדולה ממני ע"ש. ומ"ש וחצי הדם זרק על המזבח הוא"ו של וחצי מיותר שהיל"ל ויזרוק משה חצי הדם על המזבח שהרי זה תחלת המעשה. אלא בהכרח לומר שתחלה זרק על העם מחלק השי"ת ואח"כ זרק על המזבח מחלק העם ונדרש ע"פ מדה ל"א מוקדם שמאוחר בענין שפסוק וחצי הדם זרק על המזבח מקומו אחר פסוק ח' שם ויקח משה את הדם ויזרוק על העם שזה מורה על התחלת הזריקה וזהו ויקח. ואח"כ וחצי הדם זרק על המזבח מחלק העם ועל שהפסיק בין מ"ש וישם באגנות ובין מ"ש ויקח משה את הדם בפסוק ויקח ספר הברית וגו' לא זרק מיד שקבל הדם באגנות זה ראיה שהיה מתון לזרוק הדם עד ששאל להשי"ת והשיבו ועל הדם שזרק על העם כתיב ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם שאגן זה קרא משה לשם ה' וחלקו שצוהו לזרוק ממנו על העם שע"ז אמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם פי' מחלק שהוא לה' ומ"ש וחצי הדם זרק על המזבח היינו מחלק האגן שקרא לשם העם. שע"פ מדה ט' הנ"ל כאלו מפורש הנה דם הברית אשר כרתו בני ישראל עמך כאשר צוית וזהו אמיתת עומק דברי המדרש אמר משה לפני הקב"ה מה נעשה בחלקך תחלה וכו' ואח"כ ומה נעשה בחלקם וכו' והמדרש והמכילתא מפרשים זה את זה ודברי המדרש ראיה אמיתית להנוסחא ישנה שבמכילתא וכאשר העתקתי דוק והתבונן באמיתת הפירוש בכתובים ובמכילתא ובמדרש:
הוא נשבע להם. הוסיף לדרוש שעם הברית שכתוב כאן היה עם שבועה ע"פ מדה י"ז וזהו ואשבע לך ואבוא בברית אתך היינו בעת מתן תורה שהברית מפורש בתורה אז ואשבע לך. וכן ישראל נשבעו בעת שכרתו ברית ג"כ ע"פ מדה י"ז שמפורש בריש נצבים לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו הרי שאצל הברית היה שבועה שמ"ש אלתו פי' שבועה וכמ"ש במ"ר פרשה ט' סי' מ"ז וזה לשונו שם והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה כמה דתימא לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו אין ברית אלא שבועה כמה דתימא כי שם נשבעו שניהם ויכרתו ברית בבאר שבע ומנין שבסיני לקחו שבועת האלה שכן כתיב אלה דברי הברית מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב הקיש ברית חורב לברית מואב מה להלן באלה אף כאן באלה איזה ברית חורב ואם לא תשמעו לי וכמ"ש במכילתא שם וזהו עומק דברי המדרש כאן שהביא ראיה דכאן בסיני היה שבועה מפסוק של נצבים היינו ע"פ ההקש הנ"ל ועי' עוד מה שכתבתי בזה בשמ"ר פרשה כ"ח סי' ו' ובתנחומא יתרו סימן א' ובשבת דף קמ"ו א'. ועי' עוד ד"ר פ' ד' סי' ג' ופ' ז' סוף סימן ח' באופנים שונים:
עשה ה' אשר זמם. ואח"כ אמר בצע אמרתו שעשה לחצאין דרך פשרה והם בכ"מ והכריע ע"פ מדה ט':
רב מייתי לה מן הדה. ראיה לדברי ר' יצחק שהשביע אותם בחורב וע"כ העונש ג"כ חרב נוקמת דם ברית שהברית בשבועה כנ"ל כך הבטיח לענשם אלא שלא קיים לרעה:
של הר סיני. שהדור שבימיו עבר על ברית שכרתו בסיני. כמ"ש ב"ר פ' מ"ד סי' ב' בימי ירמיהו בקשו לבא לידי מדה זו ע"ש:
וכיון שגלו לבבל. עתה חוזר לדברי ר' יצחק ור' ברכיה שהברית והשבועה היה בדם לרמוז שקבלו מלכות שמים במסירת נפשם על קדושת שמו ועל התורה ובגלות בבל עשו כן חנניה מו"ע ועליהם נאמר גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו שבזכותם נגאלו מבבל. ועי' לקמן סוף פרשה י"ט באופן אחר:
אין כאן עוד שפכו. בא לדרוש מ"ש מבור אין מים בו למה הזכיר שאין בו מים ואיזה ברכה יש בזה שיהיה מדה כנגד מדה ע"כ דורש מדת מנגד ע"פ מדה י"ז שעל שקיימו ברית סיני בדם ע"כ ביטל מהם הגזירה של שפכו דמם כמים שנגזר על ישראל לכלותם בימי אחשורוש והמן על שהשתחוו לצלם נ"נ ועל חמו"ע כתוב ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון שלא יפלחו להן לאלההון על שקיימו הברית בדם בטל מהם גזירת דם:
אימתי. אימתי נתקיים מ"ש אם לא יגיד שמחוייבים להגיד בעת שרצו לבטל מהם העדות: