יד ליד לא ינקה. שמ"ר פר' מ"ד סימן ג':
אחז וכל מלכי ישראל. ע' סנהד' דף ק"ג ושם איתא לא חיין ולא נידונים:
למקום טומאה. היינו בשדה כובס שמכבסים שם בגדים טמאים והנשים עומדות שם על הכביסה וכמ"ש ב"ב דף נ"ז ועוצם עיניו מראות ברע זה המעצים עיניו מן הנשים העומדות על הכביסה:
כובס אלא כובש. כי הכביסה בבריכה ולא בשדה ומה למלך להלוך במקום כביסה ע"כ דורש א"ת כובס אלא כובש שעל שאין השכינה שורה במקום טומאה יכבש שם נבואתו. וגם שם יטמון פניו מן הנביא וע"כ זכה להמנות עם הצדיקים:
שנתייסר על בנו. והיסורים כפרו עליו להמנות:
ויהרוג זכרי. במלחמת פקח בן רמליהו עם אחז הרג זכרי כל אלו ובכורו של אחז:
אביו צדיק. אביו של אחז הוא יותם בן עוזיהו וע"כ נמנה עמהם בזכותם של אביו ושל בנו יחזקיה:
מבין שני צדיקים נמלט. סובר שיש לו חלק לעוה"ב בזכות אביו ובנו:
ואינו מניח לבניו. בא לפרש הכתוב שהקדים יד ליד לא ינקה רע איזה עון יש בנותן יד ליד ע"כ דורש שמדבר בצדיקים שעושים טוב אלא שמבקשים שכרם מיד וזהו יד ליד שעל מה שעשו ביד מבקשים שכרם מיד וע"כ לא ינקה ועל שלא אמר לא ינקה מרע ע"כ דורש רשע הוא כאלו כתיב לא ינקה מעון ועונש ונקרא רע ורשע ע"פ מדה ט' ומ"ש ואינו מניח לבניו כלום הוא ממ"ש בסיפא דקרא וזרע צדיקים נמלט וע"פ מדה ט' וזרע רע אינו נמלט ופי' הפסוק לפי זה כאילו מפורש יד מבקש שכר ליד על מצות שעשה לא ינקה מן הדין ונקרא רע ולא ימלט זרעו אך מי שעושה ואינו מבקש שכר מיד ינקה מן הדין והוא צדיק וזרעו ימלט בזכותו ובשמ"ר מ"ד שם מבואר יותר מלתא בטעמא:
הא סקא והא סלעא. שמי שמבקש שכרו מיד דומה לאיש שקונה תבואה במעותיו ומביא המדה שימודו לו מיד מהרה ומי שעושה כן להש"י הוא מגונה שמראה שהוא שלם במעשיו ולא חטא מעולם ומעורר עליו הדין להענישו על חטאיו:
קום טול. נכונה יותר גירסת הילקוט שגורס קום כייל פי' קום מדוד: