למעלה מן הענין. ודורש סמוכין. ועי' לקמן פרשה כ"ט סימן ה'. ומחבר כאן ד' פרשיות פרשת אם עולה מן הבקר וגו' ופרשת ואם מן הצאן ופרשת ואם מן העוף ופרשת ונפש כי תקריב ואצל בקר וצאן כתיב והקטיר את הכל המזבחה ולא כן אצל העוף ואח"כ ונפש כי תקריב ודורש מטעם גזל וכמו"ש המפרשים ויתבונן כמה טורח הטריח כויכול בבריאת המעים ואיך יניח בהם הגזל להטריח על הקב"ה כויכול ועי' קה"ר פסוק החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים שחושב שם כל יו"ד דברים אלו בשינוי דף קנ"ב:
מי שאינו מקריב נפש. ובכאן צריך לדרוש ע"פ מדת ק"ו מדה ט"ז מיוחד במקומו שדווקא אצל מנחה כתוב ונפש אלא שגם אצל מנחה ונפש וק"ו אצל בהמה ועוף. ומ"ש בסוף וכאלו נפשה הקריבה היה צ"ל וכאלו נפשו הקריב כנ"ל אלא אגב שכתב כן אצל מעשה האשה אמר גם כאן כן:
תני ר"ח אפילו הן רבות. בת"כ ריש פרשה ט' בני אהרן אפילו הן רבואות ועי' במ"כ. ודורש מ"ש ברוב לשון רבואות ע"פ מדת ממעל ואם אצל ב"ו כך ק"ו אצל הקב"ה הרי ע"פ מדה י"ז ומדת ממעל ומדה ו' מק"ו דורש כאן בני אהרן אפילו רבואות: