ואתה אל תירא. ירמיה ל' פסוק יו"ד וס"ד ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק עד כי אעשה כלה וכמ"ש בסוף הסימן והכוונה ד"א בחודש השביעי:
אלו שרי אוה"ע. ב"ר פר' ס"ט סימן ג' ועי' כל זה בתנחומא ריש ויצא שמ"ר פר' ל"ב סימן ז':
ע' עווקים. עי' מ"כ כנגד ע' שנה שהיתה חוזק מלכותא:
ושל מדי נ"ב. שהיתה בתוקף מלכותה נ"ב שנה כמ"ש סדר עולם פרק ל' כל שני מלכי פרס נ"ב שנה:
ושל יון ק"פ. כמ"ש שבת ט"ו ק"פ שנה עד שלא חרב הבית פשטה מלכון מוקדון על ישראל. וכמ"ש בסדר עולם שם מלכי מוקדון ק"פ שנה ודברי הגמרא צ"ע שאמר ר"י בר"י משום אביו ר' יוסי וכמ"ש בס"ע שם בהדיא ר' יוסיא אומר מלכות פרס בפני הבית ל"ד שנה מלכי יון ק"פ הרי שהתחלה מלכות יון ל"ד אחר בנין ביהמ"ק שבנו פרסיים וכמ"ש ביוסיפון שאלכסנדר מוקדון הרג לדריוש הפרסי ולקח המלכות מידו ואיך אמר עד שלא חרב הבית ק"פ שנה ובהכרח שדברי ר"י בר"י כדברי הס"ע וצריך להגיה בגמרא כמו בס"ע:
ויושב אצלי. וזה תגביה כנשר כמ"ש לעיל פרק כ' סי' ד' כנשר יעיר קנו וס"ד משם אורידך:
רשב"י בשם ר' מאיר. בתנחומא ויצא ובילקוט ירמיה ל' הגירסא ר"ש ב"ר יסיניא וכן נכון לגרוס כאן:
בכל זאת חטאו עוד. ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה אם הרגם ודרשוהו. ויתפרש על יעקב שאמר מעט ורעים היו ימי שני חיי וכמ"ש ב"ר פר' פ"א סוף סימן ב' מהולתך חרשת אקיש עלי' ובתנחומא שם מאריך בזה כמה נפשות מתו לו מתה רחל מתה דבורה מתה רבקה נכשל בדינה עד אמר הקב"ה עד מתי יהיה צדיק זה לוקה ואינו מרגיש הריני מודיעו וכמ"ש לקמן ריש פר' ל"ז וכן לבניו:
עתידין בניך. שמאחר שרמז כאן על ד' גאולות ע"פ מדה יו"ד בהכרח לומר שתחלה אמר לו הגליות ואח"כ הגאולות:
מגליא ומאספמיא. לעיל פר' ג' ריש סימן ה':