ואתה מרום לעולם. ור"ד בפרוח רשעים כמו עשב וגו' להשמידם עדי עד ישמע שאחר שמשמיד הרשעים אז ואתה מרום לעולם ע"כ דורש על שהכל מכירים ומודים שצדיק בדינו:
דימוס ספיקלא. ערוך ערך דמס ששי ובמוסף שם דימוס בלשון רומי נמחל ונסלח וספיקלי בלשון רומי יסורים ועונשי הגוף עי' ב"ר פר' ע"ט סימן ו' וש"נ:
שיש שטף בדינו. ששוטף הזכים עם המחויבים:
באלהים אהלל דבר. תהלים נ"ו ומ"ש אהלל דברו תפס לשון הפסוק שבמזמור הנ"ל באלהים אהלל דברו והפי' בכל זה שאם היה כוונת ההילול על הנאתי ורצוני לא הייתי מהלל רק על הטובה אך מאחר שהכוונת הלולי אמונת קדושת שמך אין הפרש בין על החסד בין על הדין:
יהי שם ה' מבורך. כנ"ל שמאחר שהוא לשם ה' אין הפרש בין חסד לדין:
כשנתן לא נמלך. וממ"ש בב"ר ריש פרשה י"ב שכביכול הקב"ה ובית דינו נמנים על כל אבר שלך היינו על חכמת הבריאה אבל הנתינה בחסדו לבדו:
אר"א וכו'. ב"ר פר' נ"א סימן ב' שמ"ר פר' י"ב סימן ד' ובכל המקומות הכל אינו דורש אלא מהוי"ו של וה' אך במ"ר פר' ג' סימן ד' כל מקום שנאמר ואני כו' ה' ובית דינו ובנין אב שבכולם וה' דבר עליך רעה עכ"ל שתיבת ואני דומה לתיבת וה' שתיבת אני הוא אחד משמותיו של הקב"ה כמ"ש אני והו הושיעה נא ומ"ש ובנין אב שבכולם וה' דבר עליך רעה דשם כתוב ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו ודרשו אלו מיימינים לזכות ואלו משמאילים לחובה וזהו בית דינו כו' ומכאן דורש בנין אב על כל המקומות שכתוב בהם וה':
רוממות אתה נוהג בעולמך. דורש מ"ש ואתה מרום לעולם על הנהגתו בעולם ברוממות וממשלה שמ"ש מרום לעולם פי' לצורך הנהגות העולם וזהו בעולמך ומ"ש נתת כהונה לאהרן לעולם דרשה אחרת היא ודרש תיבת לעולם שתי משמעות. א' פי' על התבל והמקום מלשון עולם חסד יבנה. והב' מלשון על הזמן מלשון עד עולם. וזהו שאמר נתת כהונה לאהרן לעולם והכהונה היא רוממות ושררה וממשלה וכמ"ש במדבר י"ח י"ט כל תרומת הקדשים אשר ירימו ב"י לה' לך נתתים וגו' ברית מלח עולם כברית הכרותה למלח שאינו מתקלקל ואיצו מסריח לעולם רש"י בחומש:
הלא לכם לדעת. וס"ד לדוד על ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח: