ראשו כתם פז. שיר פסוק זה דף כ"ט ב' מדרש שמואל פר' ה' כל הענין:
חרותים. מלשון כתיבה כמ"ש חרות על הלוחות שהכתיבה עושה כתם שחור על הלבן:
זה הסרגול. שורות שורות כמו השער המסולסול בשורות:
א"ר שמואל בר אמי. כאן דברי רשב"א כפולים ואינם מובנים אך במדרש שמואל הגירסא מבוררת והגי' שם א"ר שמואל ב"ר אמי דברי תורה צריכים השחרה והערבה פרנסה מנין מי יכין לעורב צידו אמר רשב"א תדע לך שהוא כן שהרי אליהו זכור לטוב וכו' כמ"ש כאן אמר ר' אמי דברי תורה צריכין השחרה והערבה פרנסה מנין מי יכין לעורב צידו אם אין אדם נעשה אכזרי כעורב וכו' ומ"ש פרנסה מנין פי' שמאחר שצריך להשכים ולהעריב בדברי תורה בלא הפסק ומנין יתפרנס עם אשתו ובניו ושניהם הביאו לדרוש הפסוק מי יכין לעורב צידו. והענין בזה ע"פ מדה י"ז שכאן כתוב שחורות כעורב ובאיוב ל"ח כתוב כי ישוחו במעונות ישבו בסוכה למו ארב מי יכין לעורב צידו כי ילדיו אל אל ישועו ודורשים מ"ש כי ישוחו במעונות על אותם שיושבים בבתי מדרשות ובאהלי תורה וזהו ישבו בסוכה למו ארב בחילוף הא' בע' ערב וא"כ יקשה איך יתפרנסו על זה אמר מי יכין לעורב צידו ולמה דווקא לעורב ודורש לעורב נוטריקון למוד מעורב למוד ממי שנתפרנס על ידי עורב היינו אליהו שנתפרנס ע"י עורב. ור' אמי דורש לעורב כנ"ל למוד מעורב עצמו שהוא אכזרי על בניו וכמ"ש כי ילדיו אל אל ישועו:
ר' אסי הוה עוסקן. עוסק לידע מ"ש בתורה על פי בחינת עצמו בדברים שהיה מנסה ועי' לקמן פר' כ"ב סימן א' ר' שמעון הוה עסקן בדברים ושייך כאן למ"ש מי יכין לעורב צידו כי ילדיו אל אל ישועו שמזמין להם צידה שלא כדרך שיעור הברואים שמלקטים בארץ:
בקדרה חדתא. שאין שם שיורי אוכלים וסתם פה הקדרה שלא יפלו שם זבובים ויתושים ונמלים:
ר"י ור"ל. עי' שמ"ר פר' מ"ז סימן ה' בשינוי גדול וכמ"ש כאן כן הוא במדרש שמואל שם וגם בשי"ר שם בשינוי ע"ש:
ותקם בעוד לילה. בפרשת אשת חיל שנדרש על נשמת החכם והצדיק שהוא קם בלילה לעסוק בתורה. ופסוק קומי רוני בלילה ע"פ הדרש ומדה י"ז במשלי ח' הלא חכמה תקרא וגו' מבא פתחים תרונה וכן חכמות בחוץ תרונה ועל זה אמר קומי רוני בלילה:
ראמות לאויל חכמות. שכמו אם תלוי דבר ברום הבית ובעה"ב כשאומר לשלוחו תן לי דבר זה התלוי השליח משיב רם וגבוה הוא ולא אוכל להשיגו כך משיב האויל על למוד התורה וכמ"ש בס"ד בשער לא יפתח פיהו בשער התורה הוא בביה"מ ומ"ש באוירו של בית פי' ברום ובגובה של בית וזה משל על רום השגת חכמת התורה שלמעלה משכלו אך באמת שכאשר עוסק בה תמיד בשקידה כתי' כי תבוא חכמה בלבך וגו' וכמ"ש אם תבקשנה וגו' ודעת אלהים תמצא וכמ"ש במדרש הנ"ל עד שאני למד כמוהו פי' כמו הרב:
רואה אותן קוצים. דורש קווצותיו מלשון קוצים הם קוצי אותיות ותלתלים מלשון תל תלים הוא בית שנפל ונעשה תל. וכאן צריך להיות המאמר דלקמן של שמע ישראל עד אין לבלותך שמדבר בקוצי אותיות ואח"כ מאמר של ר' אלכסנדרי שמדבר בעקירת אות וכל הענין של שלמה וכן הוא במדר"ש שם ובשי"ר שם וכאן נתחלפו המאמרים:
אמר ר"א ב"ר חגאי. בשם ר"א קרובה כך כוונת המדרש ודרך הירושלמי כשמביא אמוראים שאומרים זה בשם זה שדולג תיבת בשם:
קרובה. עי' מ"כ ובמוסף ערוך פירש איש בקי בהלכות ודינים נקרא בלשון יוני קרוב:
כל אומות העולם. בשי"ר שם הגי' כל באי עולם:
לעקור דבר אחד. בשיר שם הגי' לעקור יו"ד קטן שבאותיות:
ומי קטרגו. בא לדרוש מ"ש מלכים א' י"א ג' פעמים שטן א' בפסוק י"ד ויקם ה' שטן לשלמה ב' בפסוק כ"ג ויקם אלהים לו שטן ג' בפסוק כ"ה ויהיה שטן לישראל כל ימי שלמה היינו כנגד ג' לא ירבה שעבר וזהו מי קטרגו כנגד מי הם הג' שטנים. וכמ"ש ריש שי"ר ג' עבירת עבר ג' שטנים נזדווגו לו ולא נמצא בפסוק רק שנים הדד ורזון אלא ע"פ מדה י' חושב גם פסוק כ"ה ויהי שטן ודו"ק:
יו"ד של ירבה. שהיו"ד הוא עיקר משמעות של הציווי שבלא יו"ד מורה עבר לא רבה והיו"ד מורה צווי ואזהרת לא תעשה:
ספר משנה תורה. שהמלך מצווה לכתוב לו את משנה התורה שבו כתובים ג' מצוות אלו ועל שלא קיים שלמה מ"ש בו ע"כ קטרג עליו:
צא לך. כך דרך העולם כשאחד אומר דבר שאינו מתקבלו אומר לו חבירו לך ובלע"ז (גייא) וכן בסמוך צא לשעבר ולדעת רשב"י שאמר ספר משנה תורה מרומז במ"ש מלכים א' י"א יען אשר היתה זאת עמך ולא שמרת פי' שהיה ספר משנה תורה עמך תמיד שקראת בו בכל יום המצות שכתוב שם והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו וגו' לשמור שכתוב שם הג' מצות ולא שמרת וזהו הקטרוג של משנה תורה עליו ומ"ש שהשיב שאינה בטלה לעולם שהרי באמת מפורש שסר לבבו ונתקיים מ"ש בתורה ולא נתבטל הרי שהשיב לה כן. ודברי ר"ה בשם ר"א ודברי ריב"ק הובאו לקיים דברי ר' אלכסנדרי שאפילו יו"ד של ירבה ושל שרה לא נתבטל:
שמע ישראל. כל מאמר זה שייך לעיל בדברי ר' זעירא שאפילו על קוץ אחד יכול לעשות העולם תילים וחורבן וכל המאמר הוא דבר והפכו ד' ר' ר' ד' ח' ה' ה' ח' ב' כ' כ' ב':
אין קדוש כה'. וס"ד כי אין בלתך ואיך אין בלתו והרי העולם עם מלא הברואים ע"כ דורש ע"פ מדה ט' אין בלתך אין לבלותך כמ"ש ריש ברכות והובא דרך אגב: