זאת הבהמה. כאן כתוב זאת החיה והביא פסוק של דברים י"ד ד' זאת הבהמה לדרוש על בהמות בהררי אלף:
אלא לצרף בהם. לזקקם ולהביאם לחיי העולם הבא בשכר קיום המצות וזהו מ"ש בס"ד מגן הוא לכל החוסים בו. ועי' ב"ר ריש פרשה מ"ד וכאן הובא הדרשה על פסוק שבמשלי ל' וכמ"ש בזוהר סדר זה באריכות. ובב"ר שם הביא פסוק שבתהלים י"ח אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו. וז"ל שם וכי מה אכפית ליה להקב"ה בין שוחט מן הצואר או מן העורף הא לא נתנו המצות אלא לצרף בהן הבריות ועל שכאן מדבר מענין השחיטה שלעתיד ע"כ הביא הדרשה לכאן. וז"ל התנחומא כאן סימן ז' אמר הקדוש ברוך הוא לישראל הזהרו עצמכם שלא לשקץ וכו' אמרת ה' צרופה בשביל לצרף הבריות א"כ מה אכפית ליה להקב"ה שיאכלו בלא שחיטה וכו' תדע שלא נצטוו השחיטה הזו אלא לצרף ישראל כי לע"ל עושים הסעודה לצדיקים מן הבהמה ולויתן ואין שם שחיטה וע' עוד בתנחומא שם שמביא בסי' ח' ובתנחומא תזריע סוף סימן ה' מביא הדרשה על המילה וא"כ ה"ה על כל המצות וכפשטות דקרא כל אמרות ה' צרופה:
כל בהמות ולויתן. תיבת כל מיותר וט"ס שכך שמה בהמות וכמ"ש כאן בהמות נותץ ללויתן בקרניו וכמ"ש לקמן סוף פרשה כ"ב בהמה אחת היא וכו'.
קניגין של צדיקים. כינוס כל חי קרוי קניגין וכמ"ש חולין דף ס' וכי משה קניגי ובלסטירי היה והיה דרכם לקבץ חיות ולגרות אותם להלחם זה בזה ושם נקבצים כל העם לראות את השחוק ההוא וחז"ל אסרו על ישראל לראות השחוק ההוא וכדומה לו מפסוק אל תשמח ישראל אל גיל כעמים ועי' ב"ר פרשה ז' ריש סימן ד' מענין בהמות ולקמן פרשה כ"ב סי' ד' במ"ר פרשה כ"א סימן י"ח פסיקתא רבתי פרשה ט"ז:
לראותו לעוה"ב. פי' שיזכה לאכול אותה סעודה ואגב שאמר אצל הקניגין לראות אותה אמר גם כאן לראות: