א"ר יהודה ב"א. ת"כ פרשה צו במכילתא דמלואים ובכריתות דף ו':
מתחלה ועד סוף. מתחלה בשעת עשיתו ואח"כ בנתינת השמן ואח"כ בשעת משיחת המשכן והכלים וכולו קיים לעתיד זהו סופו:
יהיה זה לי. הביא פסוק זה שבסוף פרשת שמן המשחה בריש כי תשא על שדורש ממנו בסוף הדרשה שכולו קיים לע"ל וזה בגי' י"ב לוג אך העיקר מפסוק ושמן זית הין שבריש הפרשה הנ"ל שההין י"ב לוג וכן הוא בת"כ הנ"ל בהדיא וזיל קרי בי רב הוא ומ"ש העצים הם הקני בושם וקנמן בשם:
שהיה גדול ממנו שתי שנים. שהרי מפורש שהיה יהואחז במלכו בן כ"ג שנה ומלך ג' חדשים ואח"כ מלך יהויקים בן כ"ה שנים הרי שהיה גדול ממנו שתי שנים פחות ג' חדשים וכן הוא בס"ע פרק כ"ד והביאו רש"י בגמרא ושלמה ויואש ויהואחז מפורשים בכתוב שמשחו אותם כל אחד במקום פרשתו:
הה"ד וכו'. יהיה זה לי כמ"ש לעיל פרשה ב' סי' א' שכל מקום שנא' לי אינו זז לא בעולם הבא ולא בעולם הזה וחושב שגם שמן המשחה מפסוק זה ולזה כוון המדרש אך בגמרא שם איתא יהיה זה לי לדורותיכם זה בגימטרי' י"ב שגם לעתיד לדורותיכם יהיה י"ב וכ"ה בת"כ שם שבריש המאמר הביא פסוק שמן זית הין ובסוף הביא פסוק יהיה זה לי לדורותיכם וכנ"ל:
נמשחו מן הפך. אצל שאול כתיב ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו ואצל יהוא כתיב ולקחת פך השמן ויצקת על ראשו וכמ"ש רמה קרני ולא רמה פכי גמרא שם ובברכות: