למעלה מן הענין. בסדר פקודי עי' לקמן פרשה כ"ט סימן ט"ו:
היה כותב עליו. פי' הש"י כותב עליו על משה שעשה בשלימות כרצון השי"ת עד שהעיד השי"ת על כל דבר כאשר צוה ה' כן עשה שגרם לו שיכתוב עליו ה' ולא יתכן לפרש כמו במשל שמשה כתב על המנורה ועל הארון אות אחת שלא נצטוה ואיך יכתוב שקר שלא מצינו שצוה שיכתוב כן:
לפני ולפנים. צ"ע אם נכנס משה לקדשי קדשים. א ולהיכל לבד שהוא האוה"מ וכמשל כאן ויקרא וגו' מאה"מ. וע"י במ"ר פרשה י"ד סי' י"ט שלא נכנס אלא להיכל ומ"ש לפנים ולפנים פי' שישמע מה שידבר מקדשי קדשים ע"ש בהדיא:
לבד מואתו אהליאב. בסדר פקודי יש י"ט פעמים צוה ה' את משה. הראשון הוא בריש פקודי ובצלאל בן אורי בן חור וגו'. עשה את כל אשר צוה ה' את משה. ואח"כ כתוב ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן וצ"ע למה הזכיר פסוק זה שבו חתם הענין והפרשה ולא כתוב בו כלל כאשר צוה ה' וגו' כ"א בפרשה הגדולה הסמוכה. אך נראה כוונתו שחושב י"ח פעמים מה שכתוב כאשר צוה ה' את משה ובריש פקודי בפסוק ובצלאל כתיב עשה את אשר צוה ה' את משה ואח"כ מתחיל ואתו אהליאב עד סוף פקודי של פרשת הכיור יש י"ח פעמים כאשר צוה ה' את משה שכל הי"ח באים להורות שעשו בשלימות כל מעשה כאשר צוה ה' אך מ"ש בפסוק ובצלאל וגו' עשה את כל אשר צוה ה' יש בו כונה אחרת וכמ"ש ב"ר פרשה א' סי' י"ד אפילו דברים שלא שמע מפי רבו הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני וא"כ כולל גם המצות שאינם שייכים למעשה המשכן והוא פסוק כללי שאינו על מעשה פרטי ע"כ אינו בחשבון הי"ח פעמים שהם על מעשים פרטים. ועי' מאמר זה בירושלמי ברכות פרק ד' הלכה ג' רמזתי עליו בב"ר פרשה ס"ט סי' ד'. ועי' ביתר ביאור בתנחומא ריש וירא ולפי מ"ש בגמ' דילן בברכות דף כ"ח שבכל מקום שרמז על י"ח ברכות מצאו ג"כ רמז על י"ט גם כאן יש רמז על ברכה י"ט בפסוק ובצלאל הנ"ל על שהתפלה במקום הקרבנות והמשכן הוא מקום הקרבנות ג"כ ע"כ מרומז כאן מספר הברכות וכן מצאתי בספר שנות אליהו מהגאון זללה"ה מווילנא על המשנה ברכות פרק ד' משנה ג' שמביא הירושלמי ואמר הטעם שלא חשב פסוק ובצלאל על שהוא הכלל על כל עניני המשכן עי' ותראה חדושים נפלאים על המשנה הנ"ל: