ושבתי אני ואראה את דמעת העשוקים ואין להם מנחם ומיד עושקיהם כח ואין להם מנחם. ודורש ואין מנחם הראשון אלו הבנים העשוקים. ומ"ש ואין להם מנחם פעם ב' על האבות שעשקו אותם בכח חטאם ומתו בחיי אבותם:
חטאו מאחריכם. אחר מותכם ולא שבו על הראשונים:
בשם ר"י בן לוי. שתי תיבות בן לוי הוא ט"ס וצריך למחקו כי ריב"א הוא תנא וריב"ל הוא אמורא אלא צ"ל בשם ר' יהושע סתם והוא ר' יהושע בן חנניא:
אליהו זכור לטוב יושב ומלמד סנגוריא. כמ"ש סוף מלאכי הנני שולח לכם את אליה הנביא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם:
ואומר להם אמרו לפניו. שאליהו מלמד לבנים איך יבקשו מהקב"ה:
ומתנו בעון אבותינו. אף שכתוב בתורה לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות. ואתה המת בנים על חטא אבות ומדה טובה מרובה קיים רישא דקרא שלא יומתו אבות בזכות בנים וזהו ואין להם מנחם וכל מקום שנאמר אין להם הוה להם כמ"ש ב"ר סוף פ' ל"ח וש"נ:
בהרוגי מלכות. היינו מלכות בבל כמ"ש בשעת חורבן ביהמ"ק נתנו את נבלת עבדיך וגו' בשר חסידיך וגו' שמתחלה היו רשעים ואחר שנהרגו קורא אותם עבדים וחסידים על שנעשה בהם הדין:
בחניפי תורה. דורש דמעת העשוקים דמעת מלשון דמוע של תרומה שפי' מלשון ערבוב והעשוקים מלשון עסק ועוסקים כמ"ש לקמן פסוק כי העושק יהולל חכם ועי' שמ"ר פ"ו סי' ב' וכאן פי' העוסקים בתורה בערבוב וחנופה ורבים נכשלים ונעשקים מדם על שטועים שהם חסידים ומפקידים בידם ומשקרים בהם ומוציאים לעז גם על תחיית המתים ונעשקים הת"ח על ידיהם:
אמר הקב"ה עלי להפרע. וזהו ואין להם מנחם וכל מקום שכתוב ואין להם הוה להם וכנ"ל ועל ידי שיפרע מהחנפים מנחם הנעשקים וכן מ"ש בדרשות הסמוכות אמר הקב"ה עלי להתווכח כו' אמר הקב"ה שבעולם הזה וכו' הכל כמ"ש ואין להם מנחם והוה להם כמ"ש ב"ר סוף פרשה ל"ח וכנ"ל:
בממזרים. עי' ויק"ר סוף פרשה ל"ב ושם נרשם ומבואר וכאן חסר: