לריח שמניך. בא לדרוש מ"ש כאן בפסוק והיה אם שמוע וגו' ונתנך ה' עליון וגו' וכמ"ש בסוף הדרשה כאן וכאן התחיל שהתורה דומה לחמשה דברים ולא פירש אלא דמיון השמן אגב הדרשה האחרונה ששייכת כאן ובתנחומא כאן חושב מעלת ג' דברים מים שמן דבש ועי' ויק"ר פרשה ל"ו סימן ב' דשם חישב מעלת היין אך בשי"ר פסוק כי טובים דודיך מיין חושב מעלות כל הה' דברים לענין התורה ועי' במ"ר פרשה ב' סימן ג' ועי' בשי"ר פסוק לריח שמניך ובשמ"ר ריש פרשה ל"ו ודרשה זו ע"פ מדה כ"א שהוקש לשתי מדות ואתה נותן לו כח היפה שבשתיהם וה"ה לג' מדות ולד' ולה' כמ"ש כאן שהתורה נמשלה בכל כח היפה שיש בה' מדות אלו:
והיה ראשיתך מצער. וס"ד ואחריתך ישגא מאד שמתגדל בעוה"ז ובעוה"ב:
חיים לעולם. לכל מיני מאכל ולרפואות ומלאכות ולסיכת כל הגוף לבד האורה שחושב בפני עצמו:
אינו יכול להתערב. אף אם היה עומד מן הצד או למטה היה סגולתו לעמוד בפני עצמו וסגולתו עוד שעומד תמיד למעלה מהכל:
אני שומע תפלתך. דורש כופל הלשון שמוע תשמע שמוע למצותי תשמע אל תקרא תשמע אלא תִשָמַע וע"פ מדה ט' תשמע תפלתך ועי' תנחומא כאן סימן ד' באריכות:
בקרב חכמים תלין. פי' אוזן שומעת תוכחת חיים מחכמים חיים בקרב חכמים תלין אף לאחר שישכבו החכמים וילינו בקבר תהיה תמיד עמהם וכשיקיצו לעוה"ב תהיה ג"כ עמהם וכמ"ש בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך ודרשו באבות סוף פרק ו' בהתהלכך תנחה אותך בעוה"ב בשכבך תשמור עליך בקבר והקיצות היא תשיחך בעוה"ב עי' במדרש רות רבה פסוק ליני הלילה והיה בבוקר ליני היינו בקבר והיה בבוקר היינו בשיקומו בתה"מ: