והוא טוענו. פי' על כתפו ועי' במ"ר פ' ט"ז סי' כ"ז:
ובמדבר אשר ראית. וס"ד אשר נשאך ה' אלהיך כאשר ישא איש את בנו ועי' שמ"ר פרשה כ"ה ריש סי' ח':
שעשה אותן כאלהות. עי' שמ"ר ריש פרשה ל"ב ומש"ש ועי' ויק"ר ריש פרשה י"א. והנה בסימן זה דורש מ"ש ואולך אתכם על הקב"ה ולעיל סי' י' דורש על משה כי עד פסוק ואולך משמע שמשה מדבר כמ"ש אתם ראיתם את כל אשר עשה ה' וכמ"ש ולא נתן ה' לכם הרי שמשה מספר מעשה ה' עמכם ובפסוק ה' מפורש שהשי"ת אמרו כמ"ש למען תדעון כי אני ה' אלהיכם רק פסוק ד' ואולך אתכם סתום ובסי' י' דרשו למעלה על משה וכאן דורשו למטה על השי"ת:
אדם אם יש לו בן. שמתה אמו או שגרשה הוא מוסר את בנו שצריך לינק לשפחה או למינקת והנמשל כמ"ש ובפשעכם שולחה אמכם ושפחה כי תירש גבירתה עכ"ז הקב"ה סובל את ישראל ומקיימם כמ"ש ישעיה ועד זקנה אני הוא ור"ד העמוסים מני בטן הנשואים מני רחם ואגב שזכר פסוק אשר נשאך ודרשו דורש גם פסוק הנשואים ואח"כ ואל מי תדמיוני ותשוו ותמשילוני ונדמה וכמ"ש במשל של יניקת בן:
הבן יקיר לי אפרים. וזה יהיה לעתיד וכמ"ש ויק"ר פרשה ב' בסי' א' על פסוק זה כל מקום שנאמר לי אינו זז לא בעולם הזה ולא בעולם הבא: