זש"ה אם שנותי. עיקר השייך כאן הוא הדרשה הב' של רבי יצחק והראשונה דרך אגב:
מהו המקרא הזה. אם שנותי ברק חרבי דמשמע אם הברק ישתנה ואנחנו הלא לא שמענו מה הוא הברק כי נדע את השינויים אשר בו ועוד מה זה שייך אחיזת המשפט לשינוי הברק ע"כ דורש אם שנותי מלשון שינון ע"פ מדת ממעל כי החרב מורה על תוקף הדין ושינון החרב שיהיה עושה ברק מורה על כליון ר"ל וכמ"ש יחזקאל כ"א חרב הוחדה למען טבוח טבח הוחדה למען היה לה ברק מורטה ואח"כ אמר ותאחז במשפט ידי והמשפט אינו כליון והם שני כתובים מכחישים וכמ"ש אברהם בסדום השופט כל הארץ לא יעשה משפט בתמיה שכליון סדום אינו במשפט וכמ"ש שמ"ר פרשה למ"ד סי' ט"ז. ע"כ דורש ע"פ מדה י"ז ומכריע ע"פ מדה ט' שכך פירש הכתוב אם משנן אני את חרבי כברק כמ"ש ביחזקאל הנ"ל אז חרבי תביא חורבן ושממה וכמ"ש אני מחריב את עולמי ויען שלא נכון להשחית את כל העולם בשביל הרשעים שהרי נשבעתי לנח ולאבות ולשבטים והרי יש צדיקים בכל דור ומה אעשה ותאחז במשפט ידי ודעת ר"נ שפירושו ושנותי הוא מלשון שינוי כמ"ש ואומר חלותי היא שנות ימין עליון שאם ישנה מדת הדין שלא תאחז במשפט ידי אלא לשנות המשפט היינו כלי' כנ"ל וכמ"ש בסדום א"כ ברק חרבי ע"י ברק אחד של אש חמתי אחריב את העולם ועי' שמ"ר פרשה למ"ד סימן א' ומש"ש ואין מדרש בלא חידוש ודעת ר"נ הובא בתנחומא משפטים סימן ה':
אמר ר"י. ויק"ר פרשה ד' סימן א' רבי לוי ור"י ובקה"ר פסוק ועוד ראיתי הדרשה עצמה בשם רבי לוי ורבי יצחק חותם הדרשה שם כפי הענין של ויק"ר שם אך כאן לא הובא אלא עיקר הדרשה לפי הענין שמדבר במשפט: