למה הדבר דומה. אגב פסוק את הברית ואת החסד דורש גם פסוק וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים ולמה הפסיק במשפט בין צדק לחסד שהי' לו לסמוך צדק לחסד ולמה דוקא ד' אלו ודורש ע"פ המשל שצדקה ומשפט הם של ישראל שהם תלוים במעשה בבחירה טובה והחסד והרחמים מתנות שמים:
למען אשר יצוה. את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט:
את הברית ואת החסד. אשר נשבע לאבותיך שכתוב כאן וכתיב עוד דברים י"ג ונתן לך רחמים ורחמך וגו' כאשר נשבע לאבותיך ועי' לעיל סי' ד':
הפכתם לראש משפט. בעמוס ו' וכן בעמוס ה' ז' ההופכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו ובפסוקים הקודמים כי כה אמר ה' לבית ישראל והיה לו להביא הפסוק של פרשה הקודמת אלא על שדרשו בב"ר פרשה ה' סי' ו' פסוק הקורא למי הים וגו' על דור המבול וכן פסוק הסמוך לו שנאו בשער מוכיח דרשו בב"ר פרשה ל"א סי' י"ב על דור המבול וא"כ פסוק זה ההופכים ללענה שקודם פסוק הקורא למי הים מדבר ג"כ בדור המבול אך פסוק הפכתם של עמוס ו' מפורש שם בענין על ישראל:
כי אספתי את שלומי. מלשון שילום שכר שהחסד והרחמים הוא שילום שכר של צדקה ומשפט:
ציון במשפט תפדה. במשפט שיעשו ישראל וכן בצדקה שיעשו:
והגכעות תמוטינה. וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה'. ומ"ש וברית שלומי כנ"ל אספתי את שלומי שילום שכר של הצדקה והחסד והם החסד והרחמים. והנה הצדקה והמשפט הם במעשה ובהם שייך צווי כי נעשה בבחירת האדם והחסד והרחמים הם מדות נפשיות שהם מתנות שמים בנפשות לשילום שכר הצדקה והמשפט וישראל נשתבחו בהם כנ"ל בסי' ד' ירושה מאבותם:
אלו ואלו יעשו עטרה. במשל האריסים ובנמשל הם המלאכים בעלי כחות ומדות אלו יעשו עטרה וכמ"ש חז"ל שהעולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם שכל כוונת הש"י בתורה ובמצות שנתן לנו הוא רק לטובתינו וכמ"ש וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות וגו' וכמ"ש ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך וגו' עד לטוב לך וכדומה הרבה: