אוהב כסף וגו'. וס"ד ומי אוהב בהמון לא תבואה גם זה הבל ויק"ר פ' כ"ב בסי' א' וש"נ ומבואר:
מהו בכסף. הכוונה מאחר שבאמת כן הוא בכל עניני עולם שאם לא יהי' שמח בחלקו לא ישבע בכל מיני התאוות ולמה דווקא בכסף על כן דורש על התורה ועל המצות וכמ"ש במ"ר פ' י"ג ופ' י"ד אצל כל קרבנות נשיאים כסף על שם כסף נבחר לשון צדיק שאם יאמר אדם שהוא אוהב תורה זהו הסימן שלו שאינו שבע מן התורה אף שלומד יום ולילה תמיד דומה בעיניו שעדיין לא למד וכמו בכל המיני תאוות אך מי שמסתפק במעט שלומד ממנה אינו אוהב אותה ומ"ש בהמון פירושו שהומה הרבה הומה בעצמו ועושה לאחרים שיהמו וזהו ומהמה ומ"ש לא תבואה פירושו שאין לו ממנה פירות ותבואה ותבואת התורה הם התלמידים שהרב עם התלמידים הם בדמיון זריעת התבואה שמגרעין אחד יוצא הרבה שבלים וכן פעולת הרב עם תלמידים הרבה. שאם אינו מעמיד תלמידים גם זה הבל שכן הוא קיום העולם לזרוע תמיד בכל שנה ולהרבות תבואה וכן בתורה כמ"ש אנשי כנסת הגדולה בריש אבות והעמידו תלמידים הרבה וזהו גם זה הבל כמו בענין התבואה אם אינו מרבה שסופו להתמעט כך בתורה ור' אחא מוסיף אין לך הבל גדול מזה שדורש תיבת גם שבא לרבות שהבל הפסד רבות התורה גדול מאד מהפסד רבות התבואה:
כי לא תעבור את הירדן. וא"כ לא יגמור מצות שש ערי מקלט וגם השלש שהפריש לא יקלוטו עד שיפרוש יהושע עוד שלש עכ"ז לא נתעצל להפריש מה שביכלתו והקדים את דוד למשה כי כן דרך המדרש תמיד לדרוש תחלה בענינים שאינם מענין הפרשה וחותם מה שהוא שייך להפרשה וכן כאן חותם במשה שהוא לענין הפרשה ע' מכות דף יו"ד ובויק"ר שם ובקה"ר שם באופן אחר: