וחנה היא מדברת על לבה. כאן יליף מפסוק זה שלא ישמיע קולו אך בברכות ל"א יליף ממ"ש שם וקולה לא ישמע ובירושלמי ריש פרק תפלת השחר ב' דעות א' כמו כאן וא' כמ"ש בגמרא דילן. ושם באריכות וכאן קצרו:
תובע צרכיו ויוצא לו. כפי מה שתקנו לנו חכמים בנוסח התפלה י"ג ברכות אמצעיות על צרכי הצבור וכולל בהם צרכי עצמו ובזה יהי' יוצא ידי חובת תפלה ת"ל אל הרנה שצריך להקדים שבחיו של הקב"ה שנאמרים ברנה ואח"כ תפילה לצרכיו ועי' ע"ג דף ז':
יו"ד לשונות. בספרי מתחיל ג"כ י' לשונות וחושב י"ב ובילקוט חושב י"ג וחושב תפילה עתירה ועמידה וחילוי ובתנחומא כאן סי' ג' הגי' הרבה שמות וחושב ט'. ומ"ש כאן ביצור צ"ע ובספרי תחת ביצור חושב צרה ובילקוט בצר ושמות אלו על שמתפללים בצרה:
שהרי משה רבן. בספרי כאן באריכות והובא בילקוט כאן:
שלא תתפוס מקום דבורך. שעל שאמר הש"י וחנותי את אשר אחון תפס משה לשון ואתחנן להטריח על הקב"ה כ"י ואם לא אמר כן לא היה למשה פ"פ להתפלל שיתן לו חנם ועי' שמ"ר סוף פ' מ"ה:
אמר לו הקב"ה רב לך. משמע שקודם שהתפלל אמר לו רב לך ובפסוק בהיפך אחר תפילת ואתחנן כתוב רב לך אך לפי מ"ש לקמן פ' י"א סי' י"א שמשה התפלל תקט"ו תפלות כמנין ואתחנן ואחר איזה תפילות השיב לו רב לך ואחר תפילות אחרות השיב לו אל תוסף דבר אלי וע"ש סי' י"ד שענה לו כמה פעמים רב לך:
שמתבקש לי אצלך. שיש לי חוב אצלך שאוכל לבקש תן לי מה שמגיע לי: