שהיה חושש באזנו. על שדורש בענין האוזן והשמיעה ע"כ אמר באזנו ולאו דוקא אלא ה"ה לכל חולי וכמ"ש אם סכנה היא וכמו שיש בחולי האוזן חולי של כל הגוף וכמ"ש חז"ל חרשו נותן לו דמי כולו כך בחולי הנפש תלוי באוזן להמית ולהחיות כמ"ש שמעו ותחי נפשכם:
שמסיר אזנו. שמ"ר סוף פרשה כ"ז לעיל פרשה ד' סי' ב':
כקנקל לכלים. בערוך ערך קנקל מכבר מעשי רשת תרגם ירושלמי קנקל עובד מצדתא ובמ"ע פירש בל' יוני ורומי שבכה ופי' שהמצודה והשבכה המה מנוקבים כולם וכן הקנקל מנוקב הרבה ודרך הנקבים נכנס הריח הכלים וכן האוזן לנפש פתוח לכל כחות הנפש והנהגותיה:
כשם שהטית אזנך. שלא כל הטית אוזן דומים שאם נוטה אזנו רק לתורה ולא לשום דבר אחר בעולם ועל שבתורה נברא העולם יהיו כל הברואים נכנעים ונשמעים לו ע"פ מדת מנגד:
נשתתקו העליונים. עי' לקמן פרשה י"א סי' ה' ועי' ב"ר פרשה ה' סי' ה' ילקוט בשלח פסוק וישב הים ועי' עוד ב"ר סוף פרשה ו' אצל יהושע ג"כ: