מוכיח אדם אחרי. מפרשי הפשט חתרו למצוא פי' הפסוק ועלתה בידם בדוחק תיבת אחרי ולפי דברי המדרש מבואר יפה ורש"י במשלי הביא דברי מדרש זה בשם תנחומא ולא מצאתי בתנחומא וע"ש ברש"י תוספת דברים ופי' שרוה"ק אומרת מוכיח אדם להביאו אחרי ימצא חן בעיני יותר ממחליק לשון ואינו מוכיח זהו פשוטו ע"פ מדה ט' אך ע"פ מדה י"ז יפורש על משה מוכיח זה משה כמ"ש אלה הדברים וכמ"ש בספרי כאן על שהם דברי תוכחות אמר אלה הדברים שהוכיח לישראל שנקראו אדם חן ימצא שמצא חן בתוכחתו יותר ממחליק לשון והוא בלעם שהחליק לשונו שדיבר שלא כרצונו להחניפם שיגבה לבם ויחטאו ויפלו ועל שהי' לב בלעם לרע נהפכו כל ברכותיו לקללות ונפלו על ידו וברש"י במשלי הביא שם שהחליק בנבואותיו על שאמר ודיבר ולא יקימנה כשאומר להביא רעה אינו מקיים שאינו מקפיד על עוונות ישראל ע' ב"ר פ' נ"ג סי' ד' וכן לא הביט און ביעקב וגו' וכן הוא בילקוט וזהו מ"ש עוד במשלי כ"ט ה' גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו:
משה הוכיחני אחר ישראל. דורש אדם על ישראל שנקראו אדם כמ"ש ב"ר ריש פר' כ"ז ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה א"כ מ"ש אחרי א"ת אחרי אלא אחרי וע"פ מדה ט' אחרי ישראל או שדורש אחרי לדבקים אחרי כמ"ש אחרי ה' אלהיכם תלכו וכמ"ש דבקה נפשי אחריך וע"פ מדה י"ז כמפורש למה ה' יחרה אפך בעמך ומ"ש ומוכיח לישראל אחרי היינו הפרוש הראשון כנ"ל.
אתם חטאתם. חטאה גדולה ועתה אעלה אל ה' אולי אכפרה בעד חטאתכם משמע שעל חטא גדול החרון אף גדול ואיך אמר למה ה' יחרה אפך הרי ב' כ"מ והכריע פסוק הג' מוכיח אחרי שעשה כדרך מוכיח מגביה החטא על החוטא ומשפיל החטא למי שחטא נגדו:
טוב הוא לסייע. שמ"ר פר' מ"ג סימן ו' במ"ר פר' ב' סי' י"ב ופי' מאחר שאתה נותן עליהם עונש גדול כזה לכלותם מזה יטעו שונאיך שיש ממש בעגל ע"כ אתה מתקנא בו וכמ"ש במכילתא יתרו פסוק לא יהיה לך וגו' אל קנא וכן במסכתא ע"ג דף נ"ד כלום מתקנא אלא חכם בחכם גבור בגבור הרי שהשונאים אומרים כך ולפי האמת שאין בעגל ממש אין עליהם עונש כלי' אך מאחר שגזרת עליהם עונש כלי' בהכרח להצדיק דינך לומר שיש בעגל ממש וא"כ זה הודאה לעבודת גלולים ואם אומר שאין בו ממש הרי שאין הדין אמת ויש חילול ה' בדבר ועון חילול הש"י גדול מעון ע"ג כמ"ש סנהדרין ק"ו והובא ילקוט ש"ב פסוק ויהי דוד בא עד הראש שרצה דוד לעבוד ע"ג שלא יתחלל שמו ומפסוק איש גלוליו לכו עבודו ואת שם קדשי לא תחללו וכל זה ע"פ מדה ט' שמאחר שאמר למה ה' יחרה אפך בהכרח שהיו שם טענות אלו וכאלו. ועוד דקדקו חז"ל שהיל"ל ה' למה יחרה אפך אלא אמר למה ה' למה אתה עושה הכל לבדך הרי לך מסייע:
תניינותכם הוא. עי' מ"כ וכמ"ש בספרי כאן והובא בילקוט שמרומז כאן היו"ד נסיונות. במדבר בערבה וגו':