דום לה' והתחולל. היינו בעת שאתה רוצה לצעוק ולהתרעם אתה דום לה' ולא תתרעם. ודורש והתחולל בכמה אופנים ע"פ מדת ממעל מלשון הוחילי לאלהים היא התקוה ולשון חיל כיולדה. חולי וגוחי. ויחל מאד מהמורים:
שדן את ב"א בערמה. ע' ב"ר פ' ל"ז סי' ב' וע"י שאלות כאלו יכשל בדבריו עד שיודה האמת:
ד"א דום לה'. דורש לענין הפרשה דום לה' כמו שדם ושתק הש"י בעת השיב אחור ימינו כך דום אתה וזה הי' בחורבי בית שני שנחרב ע"י טיטוס ומ"ש ס' רבוא מזיקין וכן הוא בקינות קינה זכור אשר עשה צר בפנים והוא לשון גוזמא. ואל תתמה שידרוש המדרש דבר שיהיה בסוף כמה דורות לפרש בו פסוק שאמרו דוד כי דוד אמר ברוה"ק שצופה עד סוף כל הדורות. וע' ויק"ר פ' כ' סי' ה' שדורש מענה אליהוא בן ברכאל ממעשה של טיטוס על בני אהרן: שעל כן אל תתחר וגו':
את הורו. וכמ"ש סוף סי' ט"ו שהוא מיותר וכאן דורש את ההר א"ת את ההר אלא את הורו ויתכן שדורש רב לכם הוא האח הגדול שלכם סוב את ההר וגם דורש רב הרבה:
בלשון הזה כבדו. ע"פ מדת ממעל ומנגד כמו שאמר יש לי רב בראשית ל"ג וכוון בזה שלא יצטער יעקב במתנה שנתן לו לזה שילם לו בתיבת רב שלא לצערם לבניו וכמ"ש פר"א סוף פרק ל"ז: