בגמרא ואף על גב דלית ליה לחי ופרש"י קס"ד במבוי שהכשירו בלחי כו' ונראה דהא דקס"ד הכי היינו משום דאע"ג דסתמא דלישנא דברייתא איירי בבית ממש כדפרישית בסמוך וכ"ש במילתיה דאחרים דנקטו כלפנים וכלחוץ דמשמע דאיירי ברה"י ורה"ר גמורות כמ"ש תוספת אפ"ה קס"ד דבמלתיה דאחרים א"א לפרש כן כיון שסתם אסקופות בית מקורות ברוחב ד' ואם כן אפילו פתח נעול אמאי הוי כלחוץ אע"כ דבמבוי שיש לו לחי איירי ובמאי דפרישית נתיישב' גם כן קושיית התוספת על פירש"י מהא דקאמר רב אשי לעולם באסקופת בית דוודאי שייך שפיר לשון לעולם כיון דהכי הוא פשטא לישנא דברייתא ורב אשי אתא לאפוקי נמי מסברת המקשה שרצה להכריח דלא מצי איירי באסקופת בית משום דמסתמא שהן מקורות משום הכי קאמר רב אשי לעולם באסקופת בית עסקינן וכגון שקירה בשתי קורות כו' ומכ"ש דאתי שפיר טפי למאי דפרישית בסמוך דהא שקלינן וטרינן לעיל במלתיה דאסקופה דת"ק דאיירי נמי בבית ממש אם כן א"ש טובא הא דקאמר רב אשי לעולם באסקופת בית דלפ"ז הוי אסקופת בית דומיא דאסקופה דת"ק כנ"ל נכון בעזה"י ודו"ק:
בתוס' בד"ה אף ע"ג כו' ואסור לטלטל מבפנים לעובי הפתח דרך נקב אם יש בדלת עכ"ל. וכדבריהם מבואר להדיא בירושלמי דשמעתין ע"ש דמסייע טובא לפי' התוספת לשיטתם. ומההיא ירושלמי גופא יש לדקדק ג"כ על שיטת הפוסקים שפסקו כאחרים והתם משמע דרב נתן פליג אדאחרים ואפשר משום דלא מייתי הך דרב נתן בשמעתין דכל הנך אמוראי דשקלי וטרי במילתא דאחרים היינו משום דס"ל דהלכה כאחרים וק"ל:
בד"ה תוך הפתח כו' וא"ת לרבא דמוקי לה כו' דהיינו דוקא בפתוח לכרמלית. ולכאורה יש לתמוה דטפי הו"ל לאתויי ממימרא דרב גופא דאמר בפרק חלון ובפרק כיצד משתתפין דוקא בכרמלית חמירי משום שהחכמים עשו חיזוק לדבריהם אבל בפתוח לר"ה שהוא מן התורה לית ליה דרב דימי כיון דרב חמא בר גוריא דמייתי בשמעתין משמיה דרב אמר לה ה"ל לאקשויי מדרב אדרב. ויותר יש לתמוה דלמאי דמסקי דאיירי הכא בכרמלית אם כן מאי מקשה הכא ממימרא דרב אמילתא דאחרים דהא מסקינן להדיא בפרק כיצד משתתפין (דף פ"ז ע"ב) דהא דרב דימי תנאי היא ומש"ה רב לית ליה דר"ד ואם כן בפשיטות מצינו למימר דאחרים סברי כהאי תנא דלית ליה דרב דימי וצ"ע ליישב ודו"ק :
בפירש"י בד"ה פתח נעול כו' דכל מחיצה שאין בין חלל המחיצות ד' אינה מחיצה ולא שייך בהו תורת גוד אחית ולבוד כו' ובד"ה באסקופת בית מפרש יותר וז"ל הלכך פתח נעול בטלה מתורת קורה וכו' דהל"מ גוד ולבוד ודופן עקומה במקום ד' כו' עכ"ל. והרמב"ן ז"ל בספר מלחמות מביאו הרשב"א ז"ל בחדושיו מפרש גם כן בענין זה ע"ש באריכות דמשמע מלשונם בהדיא דבכלים לא שייך הל"מ בגוד אחית ולבוד ולענ"ד יש לתמוה טובא דהא לעיל ד' ה' מבואר להדיא דשייך גוד אחית אפילו בכלים דהא טרסקל כלי גמור הוא וכמ"ש התוס' שם להדיא ולקמן בפרק הזורק אמרינן להדיא דטעמא דר"י בר' יהודא היינו משום גוד אחית ורבנן נמי לא פליגי עליה אלא משום דהוי מחיצה שהגדיים בוקעין בו אבל בעלמא מודו לר"י בר"י אלמא דשייך גוד אחית אפילו בכלים אם כן ה"ה ללבוד וכה"ג גופא יש להקשות על מימרא דרב אשי דלעיל גבי כוורת אפילו גבוה ז' ומשהו חייב משום דמחיצות לתוכן עשויות ומש"ה לא אמרינן ביה לבוד וגוד אחית וא"כ היאך פליג רב אשי אהך ברייתא דטרסקל דמשמע דשייך גוד אחית אף ע"ג דמחיצות דטרסקל אינם עשויין אלא לתוכן. מיהו דלרב אשי אפשר ליישב ולומר דמפרש להך ברייתא דנעץ קנה ברה"ר ובראשו טרסקל איירי שהטרסקל קבוע בקנה דרך בנין וא"כ בטל מתורת כלי אלא דעל לשון התוס' לעיל דף ה' וודאי קשה שהרי כתבו בהדיא דטרסקל דהתם יש עליו דין כלי מדכתבו אין כרמלית בכלים וצע"ג ליישב ודי"ק: