מתני' ישנו מקצתן. מאותן שישבו לאכול:
יאכלו. לכשיקיצו:
כולן. ישנו כולן אחר שהתחילו לאכול פסחיהן והקיצו לא יאכלו דזה נראה כאוכל בשני מקומות וחומרא בעלמא היא והיא הדין לאכילת מצה האחרונה בזמן הזה:
רבי יוסי אומר אם נתנמנמו. כולן שלא נשקעו בשינה יאכלו ואם נרדמו כולן הוא שלא יאכלו והלכה כר' יוסי דמיקל הוא ואין כאן אלא חומרא יתירא לת"ק:
הפסח אחר חצות מטמא את הידים. האי מתני' אתיא כר"א בן עזריה דס"ל זמן אכילת פסח עד חצות מדאורייתא היא וכיון דאחר חצות הוה ליה נותר גזרו ביה רבנן שיטמא את הידים כדי שלא יתעצלו באכילתו ולהביאו לידי נותר:
הפיגול והנותר מטמאין את הידים. גזרו בהו רבנן טומאה בפיגול מפני חשדי כהונה שלא יפגלו את הקרבן להפסיד את הבעלים ובנותר מפני עצלי כהונה שלא יתעצלו מלאכול ולא יביאו אותו לידי נותר:
בירך ברכת הפסח. אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול את הפסח פטר את של זבח והוא חגיגת י"ד הבאה עם הפסח והוא רשות ולא חובה ואם בירך על של זבח וצונו לאכול את הזבח אינו פוטר ברכת הפסח:
ר"ע אומר לא זו פוטרת זו וכו' והלכה כר' עקיבא: