מתני' אילו נדרים מותרין. דלא חשיבי נדר:
חולין. שאוכל לך. לסימן בעלמא נקטיה כשם שחולין אוכל לך א"צ שאלה לחכם כך כל הני דקתני במתני' ברישא אין צריכין שאלת חכם:
כעורות לבובין. היו נוקבין הבהמה מחיים נגד הלב ומוציאין הלב ומקריבין אותו לע"ז ותקרובת ע"ז אסור בהנאה:
כחלת אהרן. מפני שהיה ראשון לכהני' תני אהרן וטעמא דכל הני לאו דבר הנדו' הן אלא דבר האסור וכתיב איש כי ידור נדר עד שידור בדבר הנדור:
הרי את עלי כאימא. אע"ג דלאו דבר הנדור הוא אמור מכל הני דלעיל וצריך התרה מדרבנן אם הוא עם הארץ שלא ירגיל לאסור אשתו עליו:
פותחין לו פתח ממקום אחר. כלומר מבקשים לו פתח וטעם לחרטתו ולא סגי בכדו תהית או לבך עלך וכל זה שלא יקל ראשו לכך:
קונם שאיני ישן כו' הרי זה בבל יחל. מדרבנן אבל מן התורה אין הנדר חל על דבר שאין בו ממש:
קונם שאיני משמשך. וכגון דאמר הנאת תשמישך עלי קונם ואין מאכילין לאדם דבר האסור לו דאל"ה הא משועבד לה ולא חייל נדרו: