מתני' היה ראש תור ירק. כעין זוית מחודדת וזה מותר משום דאיכא הכירא וכדתנן בפ' דלעיל גבי מיני תבואה וקמ"ל הכא דאף במיני ירקות התירו כן ולא חיישינן שמא יתפשטו העלין כדרך הירקות ולא יהא נראה ההיכר:
היתה שדהו זרועה ירק וכו'. אע"ג דתנן בפרק דלעיל ירק בירק ששה טפחים התם שדה ירק אצל שדה ירק קאמר ודכ"ע היא אבל הכא בשורה של ירק בתוך שדה ירק אחר הוא פליגי בה ור"ע מיקל בה וכן ר' יהודה:
עד שיהא התלם. המפסיק בין מין למין ורוחב התלם ששה טפחים וצריך [שיהי' מפולש] מראש השדה ועד ראשו האחר:
ור"ע אומר. די שיהא אורך התלם ו"ט ואע"פ שאינו ממשיך אותו על פני אורך הזרע שבשורה:
ורוחב מלואו. רחבו כמלואו והיינו עמקו אם עומק התלם טפח צריך שיהא ברחבו טפח ואם יותר יותר:
כמלא רוחב הפרסה. והיינו טפח ולישנא דקרא נקט דכתיב והשקית ברגלך כגן הירק ומשמע שצריך להיות מקום בין ירק לירק כרוחב הרגל וזהו פרסה והלכה כר"ע: