עשרת השבטים: אגדות שונות נמצאות אודות עשרת השבטים שגלו בראשונה מא"י קודם שגלו בני שבט יהודה עם קצת משבט בנימין והכהנים והלוים. בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את ערי הגלעד וארץ נפתלי ואת האנשים הגלה אשורה (מלכים ב ט״ו:כ״ט), ובימי הושע בן אלה עלה שלמנאסר מלך אשור ויצר על שמרון שלש שנים וילכד אותה וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי (שם י״ו), ומאה ול"ג שנים אח״כ היתה גלות יהודה. The Ten Tribes: there are various tales told of the Ten Tribes which were exiled from Eretz Yisroel before the exile of the children of the Tribe of Yehudah, part of the Tribe of Binyamin, the Kohanim and the Levi'im. In the days of Pekach, the king of Yisroel, Tiglas-Peleisar, the king of Assyria, came and captured the cities of the Gilead and the land of Naphtali and exiled the people to Assyria (II Kings 15:29). In the days of Hoshea ben Eila, Shalmaneser, the king of Assyria, arose and besieged Shomron (Samaria) for three years, he captured it and "he exiled Yisroel to Assyria and settled them in Chalach, Chavor, the River Gozen and the cities of Modai (Media) [II Kings 17:6]." 133 years later the exile of Yehudah took place.
עשרת השבטים נבלעו בין העמים ולא נודע מקומם בברור, כנראה מדברי חז״ל, באמרם כי חמרא דפרוגייתא ומיא דדיומסת (יין משובח מפריגיא ומרחצאות לתענוג) קפחו עשרת השבטים (שבת קמ״ז:) ויצאו לתרבות רעה ונטמעו בין הגוים. וא"ר יהודה בשם רב אמי, נכרי שקידש ישראלית בזמן הזה חוששין לקדושיו, שמא מעשרת השבטים הוא (יבמות ט״ז:), אף כי ידעו לציין את המקומות שם בתחלה בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי (שם). גם נראה דעת ר׳ יוחנן שירמיהו הנביא החזיר את עשרת השבטים בזמן חלקיהו הכהן (מגילה י״ד:), כי מצינו בין גליותינו בני אדם שנקראו בשמות השבטים האלה אשר בודאי ירשו מאבותיהם. ואם לא חזרו כולם, עכ"פ חזרו מקצתן, או אם נאמר כי נתערבו בין שבט יהודה בטרם שגלו עשרת השבטים מארצם.
בספרים חיצונים נזכר קיום עשרת השבטים בגלותם במדינות שונות, כמו טוביה משבט נפתלי מן הגולה אשר הגלה שלמנאסר היה בנינוה (ספר טוביה פ״א). וכן נראה קיומם מספר צוואת עשרת השבטים, ומספר שנקרא 'עזרא הרביעי' (ח׳ ל"ט—מ״ה), כי שלמנאסר העביר אותם בדרך צר על נהר פרת, והנסיעה נמשכה שנה ומחצה עד אשר הגיעו אל "ארצרת" והתישבו שם. ובמדרש ידוע משכן עשרת השבטים מעבר לנהר סמבטיון (איכה רבתי פ"ב, מ״ר פט"ז, ירוש׳ סנהדרין פ״י ז׳). במאה התשיעית נתגלה אלדד הדני משבט דן, והיה מספר כי הוא בא מחוילה הקדומה היא אביסיניא, ושם שוכנים שבטי דן ונפתלי גד ואשר, ויש להם מלוכה לעצמם ודינים מיוחדים, והם יושבים באהלים ונוסעים ממקום למקום, ונלחמים עם שבעת מלכי כוש, ומהלך ארצם שבעה חדשים. גם הודיע כי השבטים ראובן וזבולון יושבים בהרי פארן, ואפרים וחצי שבט מנשה הם בנגב ערב, ושמעון וחצי השני של שבט מנשה יושבים בארץ הכוזרים (ע״ע אלדד הדני). משיח השקר דוד הראובני התיחס לשבט ראובן, ואמר כי בא מארץ כיבר בצפון ערב. בשנת ת״ו (1646) הביא השד״ר ר׳ דוד גד מכתב מבני משה היושבים מעבר לנהר סמבטיון ומזכיר ארבעת השבטים דן ונפתלי גד ואשר, וחתום עליו המלך אחיטב בן עזריה (אבן ספיר ח״א צ"ו ע״ב). ר׳ אברהם פריצול בספרו "אגרת ארחות עולם" יאמר כי יש שארית מעשרת השבטים במדבר אצל הים סוף בדרך העולה למיכה, ולדעתו נהר גוזן הוא ה"גאנגיס", ובני ישראל אשר בהודו הם מעשרת השבטים. ר׳ מנשה בן ישראל חשב כי ההודיים באפריקא הם מצאצאי עשרת השבטים, וכן היא דעת רבים מחוקרים נוצרים באנגליא. ובין החוקרים האחרונים יש מהם חושבים כי הפלשים באביסיניא הם מעשרת השבטים, ויש שמשערים כי היאפאנים הם משרידי עשרת השבטים. ע״ע אוצר ישראל בערך שבטים.
האגדות וספורים אודות עשרת השבטים ובני משה נמצאים בקובץ על יד הוצאת מקיצי נרדמים שנת תרמ"ח, ע״י אברהם נייבויער; אגדות על דבר עשרת השבטים שנשלחו לירושלם יצאו לאור ע״י אליקים כרמולי בשנת תר"א, והוצאה שניה ע״י לונץ, ירושלם תרמ"ה; אודות מקור ההודיים מעשרת השבטים עי׳ המאמר בספר האסיף שהו״ל פיליפאווסקי, לייפציג תר"ט (צד 65). לאזאר כתב חוברת בשם עשרת השבטים, קראקא תר"ע. גם עי׳ ערך משה (בני משה).
הכתב ששלח "פרישטי יואן" המלך מארץ הודו במאה הי״ב לאפיפור ברומא נמצא בדפוס קושטא משנת תע״ו ומציאותו יקר מאד, ויש ממנו כ״י יחידי באוקספרד סי׳ 1311 באיזה שנוים, ונדפס ע״י מקיצי נרדמים ב'קובץ על יד' בחוברת "עניני עשרת השבטים". וכן כתב יואן שכתב לקיסר פרדליק שנמצא בכ״י אצל הרב דר׳ נתן אדלר בלונדון ובכ״י פארמא סי׳ 166. אך רובם אין להם עסק עם עניני היהודים, ורק מקצתם נוגע לספורי עשרת השבטים.