משה: איזה מדרשים קטנים מיוסדים על קורות משה, כמו המדרש דברי הימים של משה, אלה תולדות אהרן ומשה (עי׳ ערכו), פטירת משה בנוסחאות שונות, ואגדתא דבני משה.
דברי הימים של משה הובא בערוך ערך "אהרן" ובילקוט פ׳ שמות ושם בסופו ציין דברי הימים הארוך, ומובא ג״כ בילקוט ראובני הגדול (דפוס ווילמרשדארף שנת תמ״ה דף ע״ה ע״ב), ובהקדמת ר׳ תם ן׳ יחייא לס׳ היוסיפון בשם מדרש דברי הימים. הראב״ע בפירושו עה"ת (שמות ב׳ כ״ב) אומר: ואשר כתוב בדה"י של משה אל תאמין, וכלל אומר לך כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו. ועוד (שם ד׳ ב׳) וז״ל לא ידענו אם נולד גרשם בימי בחרותו בברחו אל מדין או בזקנותו, ואל תסמוך על דברי הימים של משה כי הבל כל הכתוב בו. גם הרשב״ם על פסוק כי כבד פה וגו׳ כותב: אין לחוש לספרים החיצונים, וכוונתו על דה"י של משה, ובאמת נשנה המעשה הזה משמות רבה פ״א וז״ל: והוא (משה) נוטל כתרו של פרעה ומשים על ראשו וכו׳ ובא גבריאל ודחף את ידו ותפש את הגחלת וכו׳ וממנו נעשה כבד פה (עי׳ רב פעלים 45).
מדרש משה רבינו נזכר בתוס' ב״ק דפ״ב ע״א, וברוקח, וכנראה הוא ס׳ דה״י של משה. המדרש הזה נדפס ראשונה בקושטא רע״ה ובדפוסים אחרים, וגם בדפוס לבוב שנת תרכ"ה ביחד עם מדרש פטירת אהרן ומעשה טוביה בן טוביאל.
מדרש פטירת משה, היא אגדה על מות משה רע״ה והוא חלק מס' דה"י של משה, מובא בילקוט פ׳ וילך ומתחיל: הן קרבו ימיך למות, א״ר אייבו אמר משה לפני הקב״ה רבש״ע בדבר שקלסתיך בתוך ששים רבוא מקדישי שמך (הן לה׳ אלהיך השמים וגו׳) קנסת עלי מיתה שנאמר הן קרבו ימיך וכו׳, כל מדותיך מדה כנגד מדה, שמא מדה רעה כנגד מדה טובה וכו׳, א״ל הקב״ה למשה אף זו מדה טובה היא שאמרתי לך הן, שנאמר הנה אנכי שולח מלאך, הן צדיק בארץ ישולם, הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא (מלאכי ג׳:כ״ג), כשם שהעלית אותי על ששים רבוא כך אני מעלה אותך לעתיד לבוא על נ״ה צדיקים גמורים שנאמר הן בגימטריא נ״ה. אמר ר׳ יוחנן עשר מיתות כתובות על משה וכו׳, א״ל יש בי כח יותר מכל באי עולם, א״ל ומה כחך? א״ל אני בן עמרם שיצאתי מהול ממעי אמי, וביום שנולדתי מצאתי פתחון פה והלכתי ברגלי ודברתי עם אבי ואמי ואפילו חלב לא ינקתי, וכשהייתי בן שלש שנים התנבאתי ואמרתי שעתיד אני לקבל התורה מתוך להב אש וכו׳ (רב פעלים 95).
מדרש פטירת משה נדפס ביחד עם פטירה אהרן ועוד בדפוס קושטא רע"ז, ובדפוסים אחרים, גם נדפס עם העתקה יהודית אשכנזית ע״י מחבר הספר ביה אהרן וקרא לו פטירת משה שם עולם, פפד״א תנ"ג, ובלשון יהודית לבד בשם "נשיקות משה" ווילנא תקס"ח. גם נעשה ממנו פיוט לשמחת תורה קודם הקריאה. יעלינעק הדפיסו בספרו ביהמ״ד חדר ב׳. ובנוסחא אחרת בספרו של קאהוט בהוספה לפירושי אבו מנצור אלדאמרי.