מתני' ר' יהודה אומר נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו אפי' חוץ [לתחום] אמרו לו לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה. אין יכולים להרחיקה מתחום שביתת רגלי בעליה הכל לפי מה שעירבו הבעלים. אוקמ' רב אשי למתני' בגמ' במים דהפקר וחבית דהפקר ומאן אמרו לו ר' יוחנן בן נורי הוא דאמר לעיל בפ' מי שהוציאוהו חפצי הפקר קונין שביתה ומאי לא תהלך זו יתר מרגלי בעלים לא יהלכו אילו יותר מכלים שיש להם בעלים וכבר פירשתי לעיל בפרק מי שהוציאוהו דקיי"ל דכלים של הפקר אין קונין שביתה הלכך הלכה כר' יהודה. ופי' רבי' יצחק בר שמואל זצ"ל דאפי' חוץ לתחום דקתני היינו חוץ לאלפים שלהן רק שיהו בתוך התחום הזוכה בהם תחילה והאי דקאמר נותנו לחבירו וחבירו לחבירו לא משום דלא מצי אזיל התם הזוכה בהם תחילה כי חוץ לתחומו לא יוליכו אותם ומה שהוא בעצמו אינו יכול להוליכם שם משום דבשבת עסקינן שהעברה בר"ה אסורה וה"ה שביו"ט היה יכול להוליכם הוא עצמו עד סוף תחומו. ותו פי' שאפי' עד כמה פרסאות יכולים להוליך כך אע"פ שמוציאין אותם חוץ לתחומו של מגביהם תחילה כגון שיתכוונו המגביה תחילה וכל השותים אחריו שלא לזכות לא לעצמו ולא לאחרים בחבית כי אם בשתיתם זוכה במה ששותים וכענין זה אפי' ביו"ט יש לשנות נותנה לחבירו וחבירו לחבירו לחוציאה אפי' כמה פרסאות דדוקא בענין זחי יכולין להוציאה לעולם כי אדם אחד לא היה יכול לחוציא רק בתוך תחומו: