מתני חצר שנפרצה לרשות הרבים. במלואה או ביותר מעשר. המכניס מתוכה לרה"י או מרה"י לתוכה חייב. דכר"ה היא. דברי ר' אליעזר וחכ"א מתוכה לרה"ר או מר"ה לתוכה פטור מפני שהיא בכרמלית. הלכך פטור אבל מותר לכתחילה לא אפי' תוך ד"א דלאו רה"ר היא אלא כרמלית וה"ה נמי מתוכה לרה"י: מתני' חצר שנפרצה משתי רוחותיה. בשבת לרה"ר. וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו. בשבת לרה"ר. וכן מבוי שניטלו קורותיו או לחייו מותרין באותה שבת ואסורין לעתיד לבא כלומר לשבת הבאה דברי ר' יהודה ר' יוסי אומ' אם מותרין לאותה שבת מותרין לעתיד לבוא ואם אסורים לעתיד לבוא אסורין לאותה שבת ולקמן מיפרשא מילתי' דר"י. במאי עסקי'. דאצטריך ליה למנקט משתי רוחותיו. אילימא בעשר. ומשו"ה מרוח אחת לא מתסר דאמרי' פתחא הוא. משתי רוחותיה נמי נימא פיתחא הוא אלא ביתר מעשר א"ה אפי' מרוח אחת נמי אמר רב לעולם בעשר ומשום הכי מרוח אחת שרי והאי שתי רוחות דקתני מתני' לאו שתי רוחות זו כנגד זו כגון מזרח ומערב דאז הוא שרי אלא כגון שנפרצה בה אחת שתופסת בשתי רוחותיה דהיינו בקרן זוית. דפיתחא בקרן זוית לא אמרי' דלאו אורחא הוא. וכן בית שנפרצה משתי רוחותיה. מ"ש מרוח אחת דאמרי' פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי לימא פי תקרה יורד וסותם אמרי בי רב משמיה דרב כגון שנפרץ בקרן זוית. דאע"ג דבעשר אוקימנא לא אמרי' פתחא הוא דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי ומשום פי תקרה נמי לא כגון שקירויו באלכסון בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה דהיינו כי אורזילא דאמרי' שלהי עושין פסין. ושמואל אמר מתני' אפי' ביותר מעשר. ולא מיתני אלא בשתי רוחות ואחצר קא מהדר שמואל. א"ה אפי' מרוח אחת נמי. משום בית דלא מיתסר מרוח אחת ". ובית גופיה תקשי מ"ש מרוח אחת דלא מיתסר דאמרי' פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי לימא פי תקרה יורד וסותם ותו מי אית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם. דמוקי לה למתני' ביותר מעשר וקאמר דבית לא מיתסר והאמי שמואל בריש פרקין באכסדרה בבקעה דאין מטלטלין בה אלא בד'. הא לא קשיא כי לית ליה בארבעה. במקום שצריך לעשות ארבע מחיצות בסתימת פי תקרה כגון אכסדרה אבל בשלש. אם היתה בה מחיצה אחת כהלכת' ופי תקרה לשלש המחיצות מכשר. מ"מ קשיא. שתי רוחות אמאי לא אמרי' יורד וסותם ושמואל לא מצי מוקי לה בקירוי אלכסון דא"כ ברוח אחת נמי תתסר הואיל ויותר מעשר. כדאמרי בי רב משמיה דרב. דהאי שתי רוחות קרן זוית קאמר. וקירוי רוחות נמי אע"ג דלא איירי ביה במתני' מבעיא ליה לאוקומי בשאינו כשאר תקרה אלא משופע' לדידי נמי האי שתי רוחות חדא זוית וכגון שנפרץ הכותל מן הקירוי על פני כל הפרצה סמוך לה במזרח ובצפון חמש אמות לכאן ברוחב ד' וחמש אמות ועוד לכאן ברוחב ארבעה נמצאו כאן ד' פיות שצריך לסתום פי תקרה בחמש אמות למזרח וחמש אמות ועוד לצפון הרי שתי סתימות ועכשיו נמצאו סתימות הללו נמשכין לפנים בחלל הבית מרוחקות ממקום המחיצה ד' לכאן וד' לכאן וצריך לסתום פי תקרה ארבעה (בשפע) [בשפת] מקצוע פרצת הקירוי חמזרחית בדרומה משפת המזרחי ולכותל וכן ארבע בשפת מקצוע פירצת הצפונית. לשון (חצר) [קצר] שנפרץ בקרן זוית וקירויו גם הוא נפרץ בארבע רוחב לפנים למזרח וכן לצפון ואורך פרצת הקירוי ה' אמות [לכאן וה' אמות ועוד לכאן כמדת פרצת הכותל שיש כאן ארבע פיות תקרה אחת למזרח ה' אמות] ארכה ואחת אורך ארבעה בסמוך לה בדרום ועוד אחת לנגד (כותל) פרצת כותל הצפוני ה' אמות ארכה ואחת סמוך לה ארכה ארבע במקצוע מזרחי ובארבע לית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם. בעשר כ"ע לא פליגי. דבלא סתימת פי תקרה נמי פתחי' הם. כי פליגי ביותר מעשר דרב אמר אמרי' פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר לא אמרי' פי תקרה יורד וסותם ואיכא דאמרי ביתר מעשרה כ"ע לא פליגי דלא אמרי' פי תקרה יורד וסותם כ"פ בעשר דרב אמר אמרי' פ"ת יו"ס והא דאמר רב יהודה קורה רחבה ד' מתרת בחורבה. הפרוצה לר"ה ונאסרה בטלטול ויש בה קורה שראשיה נתונים על שתי יתידות מותר לטלטל תחתיה דארבע פיותיה יורדין וסותמין שתים בצידיה ושתים בראשיה. להך לישנא דאמרת בעשר לא פליגי בפרצה של עשר וד"ה ולהך לישנא דאמרת בעשר פליגי כרב וקשה לפי' רבי' שלמה ששמואל לא יאמר בעשר פי תקרה יורד וסותם ופי' רבי' שמואל בעשר כולי עלמא לא פליגי [אע"ג] דליכא גיפופין כיון דאיכא תקרה אמרי' כפתח ולשוויה פתח אמרי' פ"ת יו"ס ולא דמי לפסי ביראות דהתם ליכא שום תקרה אלא ד' דיומדין כי פליגי ביותר מעשר. איכא דאמרי ביותר מעשר כ"ע ל"פ כי פליגי בעשר כיון דליכא גיפופין הא (לאו) פרוץ במלואו מארבע רוחות. וקאמר שמואל דלא אמרינן פי תקרה יו"ס דכמאן דפרוץ (ביורד) [ביותר] מעשרה מארבע רוהות דמי דהא ליכא גיפופין לשוינהו לפתחים. כתב רבי' יצחק בר שמואל ז"ל אני הייתי רגיל לומר דסתם אכסדר' מוקף מג' רוחות כדאמרי' בלא יחפור עולם לאכסדרה היא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת ואמרי' נמי במנחות בפ' הקומץ רבה מפני מה נברא העולם הזה בה"י מפני שהיא דומה לאכסדרה שכל היוצה לצאת יצא והא דתליא כרעיה דה"י מפיש התם טעמא. דוקא בכה"ג אכסדר' אמר רב פי תקרה יורד וסותם. עד שמצאתי שפי' רבי' יעקב זצ"ל דסתם אכסדרה הוי נמי מוקף משתי רוחות ופרוץ משתי רוחות ובההוא נמי איירי ביה רב והודיתי לדבריו משום דהוה קשיא לי מאי קא פריך תלמודא מ"ש מרוח אחת דאמרי' פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי כו' הא משתי רוחות לא אמר רב פי תקרה יורד וסותם אלא דוקא באכסדרה המוקף מג' רוחות. ומיהו י"ל דאוקימנא בשתי רוחות דמתני' בקרן זוית ובעשר פריך נימא פי תקרה דהא איכא טפי מג' מחיצות ומיהו עדיין יש לדקדק דתינח כשמקשה לרב דאוקמה לחצר שנפיצה בקרן זוית וה"ה שתי רוחות דבית נמי נימא פ"ת יורד וסותם כיון דהוי בקרן זוית ואיכא מחיצות טובא בלא פי תקרה ותהא פירצה דקרן זוית מותרת בפ"ת במחיצה רביעית דאכסדר' אבל כי פריך לשמואל ולא אוקמינהו אכתי לשתי רוחות בקרן זוית ופריך ליה בשתי רוחות נמי לימא פי תקרה מאי קושיא הא לא אשכחן מאן דשרי בפי תקרה דלישרי אלא מרוח אחת דהא רב דשרי טפי לא שרי אלא באכסדר' דאיכא ג' מחיצות. ומיהו גם בזה יש לומר כי עדיין לא היה יודע חילוק בין שיש מקצת מחיצות לשאין מחיצות כלל אבל כיון דאתינא למסקנא הכי שיש חילוק לשמואל בין שיש שם ד' מחיצות לשאין שם וגם לרב אין לנו ללמוד מדבריו שמתיר באכסדרה שיש בה ג' מחיצות גמורות שכמו כן יתיר בשאין אלא שתים. וחוזרני לומר כי מ"מ נראה כפירו' ר"ת זצ"ל דבשתי מחיצות נמי מהני פי תקרה כדאמרי' פ"ק דסוכ' בההיא מודינא לך משום דהוי כמבוי מפולש פי' דלא מהני ביה פי תקרה גבי שבת בפילוש כדאשכחן דאסרי רבנן בבונה עלייה ע"ג שני בתים ומשמע הא בלא פילוש מהני שתי מחיצות למימר פי תקרה יורד וסותם בשתים האחרות עכ"ל ורבי' שלמה סובר דבכל ד' מחיצות אמרי' פ"ת יו"ס כדפרי' לעיל שאכסדרה זו פרוצה מד' רוחותיה והכי משמע סוגיא דשנינן אליבא דשמואל כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה:מתני' ר' יוסי אומר אם מותרין לאותה שית כו'. איבעיא להו ר' יוסי לאסור או להתיר א"ר ששת לאסור וכן אמר רבי יוחנן לאיסור תניא נמי הכי אמר רבי יוסי כשם שאסור לעתיד לבוא כך אסור לאותה שבת איתמר חייא בר רב אמר הלכה כר' יוסי שמואל אמר הלכה כר' יהודה ומי אמר שמואל הכי והתנן א"ר יהודה בד"א בעירובי תחומין אבל בע"ח מערבין בין לדעת בין שלא לדעת ואמר רב יהודה אמי שמואל הלכה כר' יהודה ולא עוד אלא כ"מ ששנה ר' יהודה בעירובין הלכה כמותו וא"ל רב חנא בגדתאה לרב יהודה אמר שמואל אפי' במבוי שניטלו קורותיו או לחייו וא"ל בעירוכין אמרתי לך ולא במחיצות א"ר ענן לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל כאן שנפרצה לכרמלית הלכה כר' יהודה דשרי דאי נמי אתא לאפוקי לבר לאו איסורא דאורייתא איכא. כאן כשנפרצה לרה"ר אין הלכה כר' יהודה. ונר' דהלכתא כרב באיסורי דאפילו נפרצה לכרמלית הלכה כר' יוסי דמחמיר דבמחיצות לא אמרי' שבת הואיל והותרה הותרה כדפרי' בפ"ק: