פ"ק דסוטה אמר רב חייא בר אשי אמר רב מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה מים אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה תניא נמי הכי הנוטל ידיו צריך שיגביה ידיו למעלה שמא יצאו חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים פרש"י דצריך להגביה ידיו בראשונים ובשניים דצריך ליטול לידים פעמים ומים אחרונים דקאמר הכא היינו מים דלאחר אכילה ומשום זוהמא וכן משמע בפר"ח דמים אחרונים היינו מים שלאחר הסעודה וזה לשונו תניא הנוטל ידיו במים ראשונים צריך להגביה ידיו למעלה שלא יצאו מן המים לזרועו שלא נטל אותה במים שהוא חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים מים אחרונים צריך להשפיל ידיו שלא יצאו מים מידיו המזוהמות וילכלכו את זרועו עכ"ל. מדפי' ידיו המזוהמות משמע להדיא במים שאחר הסעודה מיירי אך אין להתבונן מפירושו כמה פעמים צריך ליטול מים ראשונים. ורבינו תם זצ"ל פי' מים אחרונים היינו מים שניים ורוצה לומר שצריך ליטול פעמיים ומביא ראיה דתנן במס' ידים נטל את הראשונות למקום אחד ואת השניים למקום אחר ונפל ככר של תרומה על הראשונים טמא ועל השניים טהור ואם תאמר שנטל את השניים מרצונו ולא משום חיוב הא ליתא דתנן בההיא בבא נטל את הראשונים ונמצא על ידיו קיסם או צרור ידיו טמאות שאין המים אחרונים מטהרין אלא המים שעל גב היד ש"מ דצריך ליטול מים שניים כדי לטהר ראשונים ואת היד וגם קורא למים שניים מים אחרונים והטעם שצריך ליטול מים שניים משום דלא סגי בקינוח כיון שיצאו חוץ לפרק נטמאו ואפי' אם יקנחם במפה ידיו טמאים דאי אפשר ליזהר אם לא יגעו מים שבמפה בידים הלכך צריך ליטול מים שניים כדי לטהר את הראשונים שיצאו חוץ לפרק והם נראים מיהו לפר"ת קשה אמאי צריך להשפיל ידיו במים שניים אבל לפרש"י ופר"ח דמפרשי דמים שניים היינו מים שאחר הסעודה אתי שפיר שצריך להשפילם למטה מפני הזוהמא כדפי' ר"ח זצ"ל. וריב"א פי' פרק כל הבשר וזה לשונו דדין מים ראשונים מפורש בפ"ק דסוטה דמים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה כו' לפיכך אנו נוטלים ג' פעמים ואין אנו חוששין דתנן במסכת ידים מים ראשונים מטמאות את הידים פי' דידים תחלה וכל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה שניות מטהרות את הראשונות שלישיות מטהרות את הידים עכ"ל וכן עמא דבר כדבריו. וקשה לי דאי אפשר לטהר את הידים לעולם הואיל דקיי"ל כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה כדפי' ריב"א זצ"ל ואמרי' בפ"ק דפסחים רבינא אמר לעולם לא הדר בי' הכא במשקין הבאים מחמת שרץ הא במשקין הבאים מחמת ידים ופרש"י התם משקין הבאים מחמת ידים שגזרו חכמים טומאה שניות על הידים סתם וגזרו עליהם שיטמאו משקין להיות תחלה עכ"ל. ובפרק אלו דברים פרש"י כדתנן כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה אלמא מתני' היא וכך היא המשנה במס' פרה פ' שנים שהיו שומרים כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה לטמא אחר ולפסול אחר חוץ מטבול יום הרי זה אומר מטמאיך לא טמאני ואתה טמאתני ובמס' ידים פ' המכניס ידיו תנן כל הפוסל את התרומה מטמא את הידים להיות שניות הלכך אין טהרה לידים שהידים פוסלין את התרומה כדתנן ס"פ בתרא דזבים ומייתי פ"ק דשבת בשמעתא די"ח דבר אלו פוסלין את התרומה האוכל אוכל ראשון והאוכל אוכל שני והשותה משקין טמאין והבא ראשו ורובו במים שאובין וטהור שנפלו על ראשו ורובו ג' לוגין מים שאובין והספר והידים והטבול יום והאוכלים והכלים שנטמאו במשקין והואיל וידים פוסלים את התרומה כדתנן א"כ מטמאין משקין להיות תחלה. א"כ כששופך מים על סתם ידים המים נטמאו מן הידים ונעשו תחלה וחזרו וטמאו את הידים. כדתניא פ' אלו דברים בבריית' גזירה שמא יטמאו משקין שבידים מחמת הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים. מעתה יש שני טומאות על הידים טומאת סתם ידים וטומאה הבאה עליהם מחמת משקין מעתה השניים האיך יטהרו את הראשונים ראשונים לא טהרום שלא היתה להם לידים אלא סתם טומאה (אלא) השניים כיצד יטהרום כשיש עליהם שתי טומאות טומאות סתם ידים וטומאה הבאה עליהם מחמת מים הראשונים אדרבה עד שהם באים לטהר הוסיפו עליהם טומאה שלישית: