מתני' העולה מאליו חייב בערלה. ירושל' תני ר' שמעון בן אלעזר אומר עלה מאליו פטור מן הערלה. ירושל' לעיל ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יוצדק גפן שעלתה במקום חורשין פטורה מן הערלה. א"ר יוסי אפילו נטעה והא תנינן העולה מאליו חייב בערלה תמן כשנטעה במקום ישוב ברם הכא כשנטעה במקום חורשין. אמר ר' אלעזר הדא דאת אמר כשאינ' עושה כדי טפילתה אבל אם היתה עושה כדי טפילתה חייבת. ירושלמי לקמן ר' יוחנן בשם ר' ינאי אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשר. ירושלמי ר' הונא שאל אתרוג שנטעו למצותו מהו שיהא חייב בערלה חזר רב הונא ואמר אתרוג שנטעו למצותו חייב בערלה לא כן תנינן ולקחתם לכם ולא מן המצוה תמן ולקחתם לכם בדמים ולא מן המצוה ברם הכא כמה דאת אמר גבי שופר יום תרועה יהי' לכם מכל מקום וכה שלש שנים יהי' לכם ערלים לא יאכל מכל מקום מה בינו למשמר פירותיו לעצים כשם שהוא רוצה בפריו (ואינו רוצה בעצו) כך הוא רוצה בעצו ברם הכא רוצה בפריו ואינו רוצה בעצו ועוד מן הדא דא"ר חנינא פרי אם אומר את עצו אין אדם יוצא בו ידי חובתו (בפסח) [בסוכות] מה דמי לי' זית שנטעו להדליק בו בחנוכה. אמר ר' בון זה דבר תורה וזה מדבריהם ואת אמרת [הכי] מה דמי לי' זית שנטעו להדליק בו את המנורה זה דבר תורה וזה דבר תורה: