מתני' סומך לבור ולניר ולדרך ולגפה ולגדר שהוא גבוה עשרה ורוחב ארבעה ולאילן שהוא מיסך על הארץ ולסלע שהוא גבוה עשרה ורוחב ארבעה. פי' סומך לבור שאם יש בתוך שדה תבואה מקום בור בית רובע או יותר סומך שם זרע אחר. וכן ניר. מקום שנחרש מלשון נירו לכם ניר. ולדרך אם יש לו שדה אחת בעין שתי שדות שדרך היחיד מפסיק ביניהם מותר לזרוע מין אחד בזו ומין אחד בזו. ולגפה גדר אבנים בלא טיט. ולאילן המיסך על הארץ. מפרש בתוספתא שאין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים ואם יש תחתיו זרע מותר לסמוך מבחוץ זרע אחר דכגדר דמי. ולסלע הא ודאי פשיטא דמחיצה של סלע עדיפא מכולהו. אלא אצטריכא לאשמעינן דאפי' בסלע בעינן רוחב ארבע דבפחות מכאן אין שמה מחיצה להפסיק. ורוחב ארבעה דקתני רישא גבי חריץ אגפה וגדר נמי קאי. ומיהו לא יתכן דאינן מענין אחד. דארבע דגדר לאו בעובי דגדר אלא ברוחב דגדר אע"פ שעוביו כל שהוא. אבל ארבע דחריץ אפי' ארוך כמה אמות בעי ארבעה טפחים משפתו אל שפתו. ירושלמי גדר יש בו להקל ולהחמיר. היך עבידא. פחות פחות [מבית] רובע מוקרח בתוך שדה תבואה. אסור לזרוע בו. הקיפו גדר מותר. בית רובע בבקעה מותר לזרוע בו שני מינין. הקיפו גדר אסור: