מתני' נכרי שנתן לישראל לעשות לו עיסה פטורה מן החלה. ירושלמי מה בינה לעיסת ארנונא אלו עיסת ארנונא שמא אינה חייבת בחלה תמן ברשות ישראל היא עומדת שמא ימלך העכו"ם שלא ליטלה ברם הכא לדעתו היא תלוי'. ובפ"ק דתוספתא תניא עיסת הארנונה חייבת בחלה מפני שחייב באחריותה עד שעה שימסור וזה הטעם קרוב לטעם הירושלמי. פי' ארנונא מעשר שהמלך נוטל עישור מן הבהמות ומן התבואה ופעמים נמלך שלא ליקח בזו הפעם כ"א בפעם אחרת הלכך קיימא העיסה ברשות ישראל ובאחריותו מפני שמא ימלך המלך ולא יקח העישור בזו הפעם. בפ"ק דפסחים בעו מיני' מרבא בהמת ארנונא חייבת בבכורה או אינה חייבת כל היכי דמצי מסלק לי' בזוזי לא קא מבעי' לן דחייב כי קא מיבעי' לן היכי דלא מצי מסלק לי' בזוזי אמר להו פטורה ודתניא חייבת התם דמצי מסלק לי' א"ר אמר רבא בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה אע"פ דמצי מסלק לי' בזוזי עיסת ארנונא חייבת בחלה ואע"ג דלא מצי מסלק לי' בזוזי מ"ט האי אית לי' קלא. בהמה אית לה קלי' והאי לית לי' קלא עיסה. ופי' רבינו שלמה והא דתניא חייבת בחלה בעיסה היא דתניא והקשה רבינו שמואל זצ"ל דתניא בתוספתא פרק הלוקח עובר פרתו ברמת הארנונא חייבת בבכורה ופי' דה"ג בהמות ארנונא חייבת בבכורה אע"ג דלא מצי מסלק לי' בזוזי עיסת ארנונא פטורה מן החלה אע"ג דמצי מסלק לי' בזוזי מ"ט האי אית לי' קלא כו' פי' גבי בהמה כשנולד אית לי' קול שהוא בכור ולא ידעי כ"ע דמשום ארנונא יש לו לפטר אבל עיסה לית לה קלא ולא ידעי כולא עלמא שלא הפריש חלה. ואומר ר"ת זצ"ל דבחנם הגיה הספרים דהא תניא נמי העיסת ארנונא חייבת בחלה ובירושלמי נמי משמע כדפריש' ואית דגרסי בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה והוא דלא מצי מסלק לי' עיסת ארנונא חייבת בחלה ואע"ג דלא מסלק לי' וההיא דתוספתא דתניא בהמת ארנונא חייבת [בבכורה] היינו דמסלק לי'. הלכך עכו"ם שנתן קמח לישראל לעשות לו עיסה פטורה מן החלה ועיסת ארנונא חייבת בחלה ואע"ג דלא מסלק לי'. אבל ישראל שנתן לעכו"ם לעשות לו עיסה חייבת בחלה כדאי' בירושלמי דשמעתין תני ר' חייא מלאי של ישראל ופועלים עכו"ם עושין לתוכו חייב בחלה מלאי של עכו"ם ופועלים של ישראל עושין לתוכו פטורה מן החלה פי' מלאי פת כדתנן בפ' כ"ש חנות של ישראל ומלאי של ישראל וכו' ופי' התם רבינו שלמה מלאי פת ויין וה"פ מלאי של ישראל דהיינו הקמח והעיסה של ישראל ופועלים עכו"ם לשו חייב בחלה דאין גלגול עכו"ם פוטר כעיסת ישראל ואין להקפיד על הלשון דקתני עושין לתוכו ולא קתני לשין או מגלגלין דתנא ירושלמאה ולישנא קלילאה נקט ואף על גב דמצינא לפרש מלאי של ישראל בחנות של ישראל ולשין ומגלגלין ישראל ופועלי עכו"ם עושין לתוכו כלומ' נכנסין עם הבצק שבידם לחנות ונמצא שם. אותו בצק הנמצא בחנות חייב בחלה דתלינן לי' ממלאי של ישראל. הא לא נהירא בעיני לפרש כן דא"כ לתני נכנסין ותו דליתני בצק הנמצא שם אלא ודאי נראה בעיני להביא מכאן דאי' הלכה למעשה דגלגול העכו"ם בעיסת ישראל לא פטר. ותדע דאמר עלה ההיא דר' חייא אמר ר' יוסי אף אנן נמי תנינן הדין נכרי שנתן לישראל לעשות לו עיסה פטורה מן החלה אלמא דבכי האי גונא מיידי כדפריש' כך נראה בעיני המחבר יצחק בר משה נב"ה לפסוק מכאן דגלגול עכו"ם אינו פוטר בעיסת ישראל. וכבר הי' מסופק רבינו אליעזר ממיץ זצ"ל בההיא דפרק קמא דבכורות דאמר ר' שמואל בר נתן אמר רבי חנינא הלוקח טבלים ממורחין מן העכו"ם מעשרן והן שלו [ומוקי לה] דמרחינהו ישראל ברשות העכו"ם חייב [כמעשר] ומספקא לי' אם הוא הדין נאמר להפך דאי מדחינהו עכו"ם ברשות ישראל נמי פטור והי' מסופק בדבר ולא היה מניח לשפחתו לגלגל שום עיסה משום ספק ברכה וכל מה שהיו אוכלין היתה אשתו מגלגלת או שפחתו פחות משיעור חלה. ומורי רבינו שמחה זצ"ל הי' משיב על ספיקתו דתנן פ"ב דפאה שדה שקצרוה עכו"ם פטורה ואמרינן בירושלמי מתני' כשקצרוה לעצמן אבל אם קצרוה לישראל חייבת והא הכא קציר עכו"ם פוטר מן הפאה כגלגול עכו"ם מן החלה ואפ"ה היכא דקצר לצורך ישראל חייבת בפאה ה"נ כשגלגל לצורך ישראל חייבת בחלה. וכן כתב הרב רבי' יעקב מקורביל הקדוש זצ"ל בפ' ע"פ וז"ל מירוח העכו"ם מאחר שאינו יכול לבוא לידי חיוב מעשר מצי למיכל אפי' אכילת קבע בלא מעשר כדמוכח פ"ק דבכורו' עלה דההיא דאמר ר' שמואל בר נתן א"ר חנינא הלוקח טבלים ממורחין מן העכו"ם מעשרן והן שלו דבעי התם אי דמרחינהו עכו"ם דגנך אמר רחמנא ולא דגן עכו"ם. אלמא דמרחינהו עכו"ם מצי למיכל אפילו אכילת קבע בלא מעשר דאי לא תימא הכי לשני' לי' מעשרן אי בעי למיכל אכילת קבע. ואע"ג דבפרק ר' ישמעאל במנחות אמר דמירוח עכו"ם צריך לעשר מדרבנן גזירה משום בעלי כיסין נ"ל דההיא דהתם צריכין אנו להעמיד דוקא בתבואה של ישראל שמירחה עכו"ם וכן ההיא דקתני תורמין משל ישראל על של ישראל ומשל עכו"ם על של עכו"ם צריכין אנו להעמידה בתבואה של ישראל שמירחה עכו"ם כי היכי דלא תקשי ההי' דפ"ק דבכורות דההיא מיירי בתבואה של עכו"ם שמירחה עכו"ם ומשום הכי פטור אפילו מדרבנן ואפי' מאכיל' קבע. ומ"מ ק"ל לפי מה שפירשתי דמירוח עכו"ם דמנחות מיירי בתבואה של ישראל שמירחה עכו"ם ואזלינן אחר עכו"ם הממרח ולא אחר ישראל שהתבואה שלו [מש"ה פטור מדאורייתא] כמו כן יש לפרש גלגול העכו"ם [פוטר דקתני היינו] שהעיסה של ישראל מגלגל וזה יהי' פטור אפילו מדרבנן א"כ מנהג שלנו לא יהי' נכון שפעמים שהעכו"ם מגלגל מקצת העיסה וישראל מקצתה ומפרישין ומברכין מגלגול עכו"ם ע"י גלגול ישראל והויא ברכ' לבטלה ומהפטור על החיוב. ולפי המנהג צריכין אנו לפרש דגלגול עכו"ם אינו דומיא דמירוח עכו"ם ולא מקרי גלגול אא"כ שהעיסה של עכו"ם. אע"פ דגבי תרומה נקרא מירוח עכו"ם אע"פ שהתבואה של ישראל התם משום דכתיב דגנך בדיגון תלי רחמנא אבל גבי חלה לא כתב גלגול שיה' משמע דבגלגול תלא רחמנא אלא כתב רחמנא עריסותיכם דמשמע שבמי שהעיסה שלו תלא רחמנא עכ"ל: