משנה
מי שזימן אצלו אורחים – שיבואו אליו ביום טוב מעיר אחרת על ידי עירוב תחומים, - לא יוליכו בידן מנות – לעירם, לפי שהמנות שנתן להם המזמין בביתו הן כרגליו, והוא לא עירב ללכת לעירם של האורחים, אלא אם כן זיכה להן אחר במנותיהן מערב יום טוב – שמסר את המנות לאדם אחר מערב יום טוב, כדי שיזכה האחר בהן מעכשיו בשביל האורחים, ונמצא שקנו האורחים את המנות מערב יום טוב ומותרים להוליכן למקום שהם הולכים.
אין משקין ושוחטין את המדבריות – אסור ביום טוב להשקות ולשחוט את הבהמות המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הבייתות (המשנה מדברת בצאן. ראה "משנת ארץ ישראל", ביצה, עמודים 232-236).
אֵילוּ הן הבייתות? הלנות בעיר – בהמות הלנות בלילה בעיר, וכיוון שהן נכנסות לתוך תחום העיר, הן מוכנות, שדעת הבעלים עליהן ליטול מהן לשחיטה, ולכן מותר לשחוט אותן ביום טוב. והמדבריות? הלנות באֲפָר – בהמות שאף לנות בלילה בשדה מרעה מחוץ לעיר, וכיוון שאינן נכנסות לתוך תחום העיר, אינן מוכנות, שאין דעת הבעלים עליהן ליטול מהן לשחיטה, ולכן אסור לשחוט אותן ביום טוב.
• • •
תלמוד
המדבריות והבייתות
במשנה שנינו: "אין משקין ושוחטין את המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הבייתות".
מביאים ברייתא: אֵילוּ הן המדבריות? אֵילּוּ שהן יוצאות בפסח ונכנסות ברביעה – בהמות היוצאות למרעה מחוץ לעיר בפסח ורועות ביום ולנות בלילה שם במשך ימות החמה, ונכנסות לעיר בתחילת ירידת הגשמים ורועות ביום בסביבת העיר ולנות בלילה בעיר במשך ימות הגשמים (לדעה זו ודאי שגם בהמות הרועות ביום ולנות בלילה מחוץ לעיר במשך כל ימות השנה הן מדבריות). אֵילוּ הן בייתות? הלנות בעיר – בהמות הרועות ביום בסביבת העיר ולנות בלילה בעיר במשך כל ימות השנה.
רבי (רבי יהודה הנשיא, תנא בדור החמישי) אומר: אֵילּוּ ואֵילּוּ שנכנסו (נראה שצריך לומר: 'שנכנסות', על פי גרסת כמה ראשונים בתוספתא) לתחום משחשיכה – שהן לנות בלילה בתוך תחום העיר, בין אם הן רועות ביום בתוך תחום העיר ובין אם הן רועות ביום מחוץ לתחום העיר, - מותרין לשחוט – ביום טוב, שאלו ואלו בייתות הן לדעת רבי. אֵילוּ הן מדבריות – לדעת רבי, שאסורים לשחוט ביום טוב? הגדילות (הסופר במסירה שלפנינו כתב 'הלנות' ומחק את המילה וכתב בגיליון 'הגדילות') באפר – בהמות הרועות ביום ולנות בלילה מחוץ לעיר במשך כל ימות השנה.
תוספתא ביצה ד,יא: אילו הן מדבריות? אלו היוצאות בפסח ונכנסות ברביעה. בייתות? אלו שלנות בתוך התחום. רבי אומר: אלו ואלו היוצאות חוץ לתחום, אף על פי שלא נכנסו (גרסת ר"ח וספר "העיטור" ותלמיד רמב"ן: 'שאין נכנסות') בתוך התחום אלא משחשיכה - מותר לשחוט מהן ביום טוב. אילו הן מדבריות? הרועות באפר לעולם.
משנתנו כרבי ("תוספתא כפשוטה", מועד ג, עמוד 1016).
גם משנתנו וגם רבי קובעים את הגדרת הבהמות לפי המקום שהן לנות, שלא כתנא הראשון של הברייתא.
בבלי ביצה מ,א: תנו רבנן: אילו הן מדבריות ואילו הן בייתות? מדבריות - כל שיוצאות בפסח ונכנסות ברביעה. בייתות - כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאות ולנות בתוך התחום. רבי אומר: אלו ואלו בייתות הן, אלא אילו הן מדבריות? כל שיוצאות ורועות באפר ואין נכנסות ליישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים.
• • •
כלי שבא מחוץ התחום לתחום משחשיכה
מציעים היסק מן האמור בברייתא לעיל: אמר רבי זעורא (רבי זירא, מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השלישי): הדא אמרה: – זאת אומרת (יש להסיק מהדין בברייתא לעיל לדין אחר): כלי שבא מחוץ התחום לתחום משחשיכה – כלי שהובא מחוץ התחום בערב שבת או בערב יום טוב והוכנס לתחום לאחר שנעשה חושך, - מותר לטלטלו – בשבת או ביום טוב. כך יש להסיק מהדין בברייתא לדעת רבי, שבהמה שנכנסת מחוץ התחום לתחום משחשיכה - מותר לשחוט אותה ביום טוב.
ומצמצמים את תחולת הקביעה: רבי שמעון בר כרסנא (אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי או החמישי) אמר בשם רבי אחא (אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי): ובלבד בארבע אמות – מותר לטלטל בשבת או ביום טוב כלי שהובא מחוץ התחום לתחום משחשיכה רק בתוך ארבע אמות סביבו, אבל חוץ לארבע אמות סביבו - אסור לטלטלו, הואיל ולא היה שם בכניסת השבת או יום טוב (בירושלמי ראש השנה ב,ה מביאים ברייתא: "חזרו (החכמים לאחר זמן) ועשו אותם (את העדים שראו את הירח החדש ובאו בשבת מחוץ לתחום) ככלי שבא חוץ לתחום משחשיכה, שמותר לטלטלו בתוך ארבע אמות (ואף העדים הותרו ללכת בתוך ארבע אמות סביבם)").
ומציעים מעשה המתקשר אל האמור לפני כן: כהדא: – כמו זאת (כמו המעשה הזה): גמלייל זוגא (חכם ארץ ישראלי בדור השני-השלישי לאמוראים) אוקריה חד סרקיי כמהין – כיבד אותו (שלח לו מתנה ביום טוב) ערבי אחד כמהים (פטריות הגדלות מתחת לפני הקרקע). אתא שאל לרבי מנא (הראשון, אמורא ארץ ישראלי בדור השני) – בא (גמליאל זוגא) ושאל את רבי מנא (האם מותר לאכול את הכמהים שהובאו מחוץ התחום לתחום משחשיכה). אמר ליה: – אמר לו (רבי מנא): קבלין בגו מגיריון דידך, ואוכלין בארבע אמות – קבל אותן (את הכמהים) בתוך המטבח שלך, ואכול אותן בארבע אמות (כמו שאמרו לעיל, שמותר לטלטל בשבת או ביום טוב כלי שהובא מחוץ התחום לתחום משחשיכה רק בתוך ארבע אמות סביבו. - מקור המילה מגיריון ביוונית).
• • •