שאלה
אני נוטלת גלולות למניעת היריון, ונוהגת לחבר חפיסות עד שמתחיל דימום, בדרך כלל לאחר כשלושה חודשים. היום נטלתי את הכדור השני של החפיסה השנייה, ומאוחר יותר ראיתי כמה כתמים על תחתון העשוי מבד סינתטי. בעקבות הכתמים שמתי תחתונית, ואחר כך ראיתי כמה כתמים גם עליה. האם נאסרתי?
תשובה
כל עוד הדימום הקל שראית לא לווה בהרגשה אוסרת,1להגדרת ההרגשה אוסרת עיינו לעיל סי׳ כה, בדין הרגשה. הוא נידון על פי דיני כתמים. כיוון שגם התחתון הסינתטי2בשאלתך לא ציינת את צבע התחתון. אם הוא צבעוני ודאי שלא נאסרת, ע״פ דיני כתמים (רמ״א יו״ד סי׳ קצ סע׳ י, ע״פ נדה סא ע״ב ורמב״ם הלכות אסו״ב פרק ט הל׳ ז). ראו לעיל סי׳ ד, כתמים ודימומים בזמן היריון. וגם התחתונית מוגדרים מדברים שאינם מקבלים טומאה׳, הכתמים שראית עליהם אינם אוסרים אותך.
התופעה שאת מתארת היא תופעה ידועה. הסיכון להופעת כתמים בשלב כלשהו עולה כאשר מחברים חפיסות של גלולות. כאשר הכתמים נמשכים, ובכדי לקצר את תקופת הנידות, אם את כבר בחפיסה השניה - מומלץ להפסיק את נטילת הגלולות ולקבל את המחזור. מאוד ייתכן שבפעם הבאה תתארך התקופה שבה תוכלי ליטול את הגלולות ברציפות ללא הכתמה.
הרחבה
המשנה3נדה נט. קובעת שכתם על דבר שאינו מקבל טומאה אינו אוסר את האישה: ״ישבו על ספסל של אבן או על האיצטבא של מרחץ - ר׳ נחמיה מטהר. שהיה ר׳ נחמיה אומר כל דבר שאינו מקבל טומאה אינו מקבל כתמים״. כך מסקנת הגמרא,4נדה ס ע״ב. וכך נפסק בכל הראשונים, בטור ובשלחן ערוך.5טור יו״ד קצ, שו״ע יו״ד קצ י.
האם בגד סינתטי ותחתונית הינם דברים המקבלים טומאה?
א. דין בגד ניילון או בגד סינתטי
במשנה6כלים פרק יז משנה יג. נאמר: ״כל שֶׁבַּיָם טהור חוץ מכלב המים שבורח ליבשה, דברי רבי עקיבא״. ופירש רבי עובדיה מברטנורא: ״שכל בריות המים שנעשה מעורן כלים אינם מקבלים טומאה וכן כל מה שגדל במים בבורות או בנהרות אינו מקבל טומאה, וכן כל דבר שאין גידולו מן הארץ״. וכן פסק הרמב״ם7הל׳ כלים פ״א הל׳ ג. שכל שמוצאו מן הים אינו מקבל טומאה. בעל תפארת ישראל8כלים פרק יז אות קג. כתב שהוא הדין לגדל בתוך נהר או ים. נראה מכאן שדינו של ניילון המיוצר מנפט הינו כדבר שאין גידולו מן הארץ ולכן אינו מקבל טומאה.
אחרונים נחלקו אם גם בגד שנעשה מניילון נחשב כדבר שאינו מקבל טומאה, או שהפיכתו של הניילון לבגד גורמת לכך שיקבל טומאה, כשאר מיני בגדים ׳שנתרבו לטומאה׳. כך כתב בשו״ת מהרש״ם9שו״ת מהרש״ם חלק א סי׳ ב, בתשובה המתייחסת לסתימת צינור המים במקווה, אם אפשר לעשות זאת ביריעת גומי. לעניין גומי, שכיוון שעושים ממנו בגדים ונעליים הגומי הינו ראוי למדרס, ואינו צריך להיות טווי וארוג על מנת לקבל טומאה. גם בעל מנחת יצחק10שו״ת מנחת יצחק ח״ד סי׳ קיח. כותב שאין מציאות שיהיה בגד, מכל חומר שהוא, שאינו מקבל טומאה. וכן נכתב בבדי השולחן11בדי השולחן סי׳ קצ ס״ק קז. ובטהרה כהלכה.12טהרה כהלכה פרק רביעי סע׳ ח ס״ק ה ובהערה שם.
מנגד, אחרים סברו שאין בגדי ניילון מקבלים טומאה. כך כתב החזון איש13חזו״א הל׳ מקוואות סי׳ קכו אות ז. שנראה שאין הגומי מקבל טומאה. וכן כתב בשיעורי שבט הלוי14שיעורי שבט הלוי סי׳ קצ ס״ק ג. שניילון אינו מקבל טומאה מדאורייתא ובכתמים ניתן להקל, וכן כתב לגבי בגד סינתטי שטהור אם רובו עשוי מחומר שאינו מקבל טומאה, אך יש להיזהר ולבדוק את אופן עשייתם שמשתנה לעתים.
כן כתב באגרות משה15שו״ת אגרות משה יו״ד ח״ג סי׳ נג. שהניילון, אם נעשה רק מנפט, אינו מקבל טומאה מכיוון שנחשב כגידול מן הים, ולא מהטעם שאינו טווי וארוג, שתקף רק לגבי ציצית. וכך נראה מדברי הגרי״ש אלישיב.16מובא על ידי הגר״ע יוסף, ששמע ממנו בשיחה בעל פה, בטהרת הבית עמ׳ תח. וכן מסיק בספר טהרת הבית שאפשר להקל בבגד ניילון בכתמים דרבנן.17אלא אם בגד הניילון תפור בחוט פשתן או כותנה, שאז נחשב כמקבל טומאה ויש להחמיר בו. אך יש לציין שזו מציאות שאינה מצויה כל כך.
נראה אם כן שיש להקל בכתמים על בגד סינתטי, אם כי רצוי במידת האפשר ללבוש בגד צבעוני שנתון פחות במחלוקת בין הפוסקים. ואם הבגד הסינתטי הוא גם צבעוני, ודאי שיש להקל.
ב. דין תחתונית
רוב התחתוניות המשווקות בישראל כיום (תשע״ז) עשויות משילוב של נייר עם ניילון.18בתחתוניות Johnson and Johnson יש שכבת בד כותנה. יש להתעדכן מידי פעם בנושא מרכיבי התחתוניות. לעיל התייחסנו לדין הניילון וכאן נתייחס לדין הנייר.
מהמשנה במסכת כלים19פרק י משנה ד. עולה שנייר אינו מקבל טומאה, וכך פסק הרמב״ם.20הלכות כלים פ״ב הל׳ א. במהלך הדורות השתנתה דרך ייצור הנייר וחומרי הגלם שממנו נעשה,21בתקופה הקדומה יוצר הנייר מעשבים, לאחר מכן הוא יוצר מבלואי סחבות של בגדים שפוררו אותם, ובימינו מיוצר הנייר מקליפות עצים. גם לפי הדיעה שהנייר עשוי מבגדים ישנים, ייתכן שאין לדון אותו כבגד בגלל שבתהליך הייצור נשתנתה צורתו ו״פנים חדשות באו לכאן״ (כלשון הסדרי טהרה סי׳ קצ ס״ק יט). עיינו בטהרת הבית חלק א עמ׳ תו. ולכן אנו מוצאים באחרונים דיון חוזר אם נייר מקבל טומאה. בנודע ביהודה22מהדורה תניינא יו״ד סי׳ ק״ה. פסק שנייר מקבל טומאה, בין אם הוא עשוי מעשבים ובין אם הוא עשוי מבלויי סחבות של בגדים. אולם פוסקים רבים23חת״ם סופר ח״ו (ליקוטים) סי׳ פא, חזון אי״ש סי׳ פט אות ב, ערוך השלחן יו״ד סי׳ קצ סע׳ מב, טהרת הבית שם ועוד. פסקו כרמב״ם שנייר אינו מקבל טומאה, כיוון שנועד לכתיבה ולצרכים דומים ולא לשמש ככלי קיבול.
לאור זאת ניתן להקל בכתם שנמצא על תחתונית כיוון שהיא עשויה כולה מחומרים שאינם מקבלים טומאה.24כך פסק הגר״ע יוסף, שם עמ׳ תה-תו: ״וכן נראה להקל במה שנוהגות נשים רבות לתת על התחתונים נייר עב ספוגי נגד אותו מקום, לספוג ההפרשות שלהן, שאם נמצא עליו כתם יותר מכגריס בלא הרגשה, האישה טהורה. וכמו שיבואר להלן בסעיף י׳ שאין הנייר מקבל טומאה״. הגר״ע יוסף אינו מבחין כאן בין תחבושת עבה לתחתונית, ונראה מדבריו שהדבר הקובע להלכה הוא רק החומר שממנה עשויה התחבושת.
ניתן היה להסתפק בכך כדי להתיר כתמים על תחתונית, אולם קיימות בשוק גם תחתוניות העשויות מחומרים משולבים או עם מרכיבים של בד או גזה. בתחתוניות אלו, אי אפשר לומר שהתחתונית אינה מקבלת טומאה עקב החומר ממנו היא עשוייה, אך עדיין יש לדון בכך מטעם נימוקים אחרים כפי שיובאו להלן:25בנוסף, ישנן נשים המשתמשות בתחתוניות ותחבושות רב פעמיות העשויות מבד וניתנות לכיבוס ולשימוש חוזר. תחבושות אלו חוזרות לשימוש בעקבות גל החזרה אל הטבע ומהפכת המיחזור. מכיוון שמדובר בבד, יש לדון אותן כדין בגד, וגם הטעם של כלי שאינו דבר של קיימא (שיובא להלן) אינו שייך.
מפני שנועדה לשימוש ארעי
הרמב״ם26הל׳ כלים פ״ב הל׳ א. פוסק שכלי קיבול מקבל טומאה אפילו אם נעשה מחומר גלם שאינו מקבל טומאה כמו נייר, אם הוא דבר של קיימא. הרמב״ם27הל׳ כלים פ״ה הל׳ ז, וכסף משנה שם ס״ק ז ד״ה חותל של הוצין. מגדיר כלים שצריך לקורעם ע״מ להוציא את תכולתם ככלים לתשמיש ארעי אשר אינם מקבלים טומאה. בדומה לכך, גם באגרות משה28אג״מ יו״ד ח״ג סי׳ נג. כתב בנושא הנייר, שכיוון שאי אפשר לכבסו ולהשתמש בו שוב, הוא אינו מקבל טומאה. קביעה זו נכונה, כמובן, אף לגבי תחתוניות ותחבושות חד פעמיות.29וראו טהרה כהלכה עמ׳ פג הערה 25 ובעמ׳ פה הערה 37 המביא את הנימוקים להקל אך נשאר בצ״ע.
מפני ששיעורה קטן מן הנדרש
הרמב״ם30הל׳ כלים פרק כב הל׳ א. כותב שפיסת בגד הקטנה משלושה על שלושה טפחים (24 על 24 ס״מ) אינה מקבלת טומאה, ואילו בגד שלם שנארג מתחילתו בשיעור כלשהו מקבל טומאה. אולם בהמשך הלכות כלים31שם הל׳ כא ופרק כג סוף הל׳ ג. מגדיר הרמב״ם כי אף גודל ׳כל שהוא׳ אינו פחות משלוש על שלוש אצבעות (6 ס״מ על 6 ס״מ).
פוסקי זמננו נחלקו לגבי הגודל המינימלי לקבלת טומאה:
בשערי אורה מובא בשם אחרונים כי תחתונית מקבלת טומאה בכל גודל שהוא מכיוון שנוצרה לשימוש מסוים זה.32שערי אורה עמ׳ 89. יש לציין שעל פי דעת המחבר, טעם זה - בכוחו להפוך לכלי המקבל טומאה אפילו כלי המשמש לשימוש חד פעמי באופן מובהק.
מנגד, הגר״ע יוסף33טהרת הבית עמ׳ ת-תב. דן בכתם על בגד שאין בו שלוש על שלוש אצבעות, אף אם הוכן במיוחד, ומסיק שכל שאין בו שיעור זה אינו מקבל טומאה, וכן אין מצרפים את מידות האורך עם הרוחב. כלומר, בגד של חמש אצבעות על שתיים אינו מקבל טומאה, למרות ששטחו גדול משטח שלוש על שלוש אצבעות (6 ס״מ על 6 ס״מ).34בתחתוניות בד רב פעמיות נראה שקשה לסמוך על הגודל כדי להגדירן כדבר שאינו מקבל טומאה. אורכן של תחתוניות הבד בוודאי ארוך משישה ס״מ והרוחב גבולי מאוד.
מפני שהתחתונית אינה נחשבת ככלי קיבול
כל דבר, אפילו קטן מאוד, שיש לו בית קיבול, מוגדר ככלי, והינו מקבל טומאה. יש שכתבו שכיוון שהתחתוניות והתחבושות נוצרו על מנת לספוג את הפרשות הגוף, הן מוגדרות ככלי קיבול, למרות שאין להן צורת כלי.35סברה זו הובאה בשערי אורה עמ׳ 89, בשם ״חלק מהאחרונים״. פוסקים אחרים פסלו טענה זו בקביעה שמטרת התחתונית אינה לשמש ככלי אלא להגן על הבגדים האחרים שלא יתלכלכו.36עיינו למשל באורות הטהרה עמ׳ 135.
לסיום נזכיר עוד שני פרטים חשובים:
צבע
בבגד צבעוני לא נגזרה גזירת כתמים, ועל כן תחתוניות צבעוניות, בין חד-פעמיות בין רב-פעמיות, לא יטמאו את האישה לכל הדיעות.37וראו נדה סא ע״ב, וכך פסקו השו״ע והרמ״א. עליהם סומכים רוב האחרונים ופוסקי זמננו. מנגד כתב החת״ס (יו״ד סי׳ קסא) שלא הקלו בצבעוני הצמוד לגוף. להרחבה בנושא עיינו לעיל סי׳ ד, כתמים ודימומים בזמן היריון. כתמים שימצאו על תחתונית שחורה או צבעונית יהיו מותרים אף למחמירים, וייתכן שתחתונית שחורה אף תקל נפשית על נשים הסובלות מכתמים. יחד עם זאת לעתים קשה להשיגן ולרוב מחירן גבוה יותר, ונראה שניתן להשתמש גם בתחתונית לבנה. בנוגע לתחתונית רב-פעמית העשויות מבד, כפי שנאמר לעיל, הצבע הינו אמת המידה היחידה היכולה להגדירה כדבר שאינו כלול בגזירת הכתמים.
דבר שאינו מקבל טומאה המונח על מצע המקבל טומאה
בעל סדרי טהרה38סדרי טהרה יו״ד סי׳ קצ ס״ק צג. כתב שאם נמצא כתם על דבר שאינו מקבל טומאה המונח על דבר המקבל טומאה, כגון יד האישה, האישה אסורה.39וכן כתב בשערי אורה עמ׳ 89-90, לחשוש לכתם הנמצא על תחתונית, והביא עוד בשם הגרי״ש אלישיב שהתחבושות מונחות על מנת לקלוט הפרשות מן המקור ועל כן אין בכתמים הנמצאים עליהם יסוד של ספק. נימוק זה נדחה ע״י אחרונים רבים הסוברים שחז״ל לא אסרו כתם גם אם בא בוודאות מן המקור. עיינו טהרת הבית סי׳ ח סע׳ יב-יג, טהרה כהלכה עמ׳ פא, שש״ה סי׳ קצ סע׳ י אות ג. בשעורי שבט הלוי ובטהרה כהלכה40שש״ה סי׳ קצ סע׳ י ס״ק ב, טהרה כהלכה עמ׳ פו. כתבו שאין לחשוש לכך על פי רוב האחרונים, שאם כן אין טעם לדיון אודות קינוח בנייר, שהרי הוא נעשה ביד האוחזת בנייר. לכן אין גם מקום לטעון שהתחתונית מקבלת טומאה כיוון שהיא מונחת על גבי בגד תחתון עשוי בד, שמקבל טומאה.
סיכום
ניתן להקל בכתמים הנראים על רוב סוגי התחתוניות, כיוון שהן מיוצרות מחומרים שאינם מקבלים טומאה.41כך מורים הר״י ורהפטיג והרי״ה הנקין בזמן שאישה טהורה. כאשר היא תוך שבעה נקיים - עיינו לעיל סי׳ ח, תחתונית בשבעה נקיים. גם בתחתוניות שמעורבים בהם חומרים המקבלים טומאה, הן מיועדות לשימוש ארעי, וכן שיעורן קטן מן הנדרש לקבלת טומאה.
יוצאות מכלל זה תחתוניות רב-פעמיות העשויות מבד, כפי שהובא לעיל.
נ.ל., א.ק