שאלה
אני ובעלי אמורים לצאת יחד, ללא ילדים, לחופשה בת שבוע ימים. עודני מניקה את בננו בן השנתיים וחודשיים, ולמרות שאינו תלוי בהנקה, הייתי רוצה להמשיך בה ככל שאפשר. שמעתי שיש בעיה הלכתית לחזור להניק תינוק גדול שכבר הפסיק לינוק. אם לא אניק במשך שבוע, האם אוכל להמשיך להניק לאחר שנחזור?
תשובה
מבחינה הלכתית ההנקה נחשבת כרצויה לטובת בריאות הילד. כך גם בתפיסה הרפואית העכשווית: ככל שההנקה נמשכת לתקופה ארוכה יותר, כך רבה התועלת לבריאות הילד. עם זאת, לאחר גיל שנתיים, במידה והתקיימה הפסקה בהנקה של שבעים ושתים שעות, אסור מבחינה הלכתית לחזור ולהניק. זאת בתנאי שהפסקת ההנקה נעשתה מתוך רצון התינוק; אבל אם ההפסקה מקורה במחלה של התינוק או של האם, מותר להמשיך להניק עד גיל ארבע או חמש.
לפיכך, אם את מפסיקה להניק במשך שבוע בעקבות נסיעה, הרי מצד התינוק הפסקה זו נחשבת כאונס, שהרי ההורים בחרו לנסוע אך התינוק לא בחר להיגמל. לכן, במידה שהתינוק בוכה ומבקש לחזור לינוק לאחר חזרתכם, מותר לך לחזור להניק. אך אם התינוק לא דורש לחזור להנקה, יהיה אסור לך לחזור להניקו.
הרחבה
מוסכם היום שהנקה היא הדרך המועדפת להזנת התינוק. הרופאים ממליצים שבשישה חודשי חייו הראשונים ייזון התינוק מחלב אם בלבד, ולאחר מכן ימשיך ביניקה עד גיל שנה, לצד תוספת כלכלה מתאימה.1הארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ על הנקה עד גיל שנתיים. לאחר שנה, מומלץ להמשיך את ההנקה בהתאם לרצון התינוק והאם.2ראו מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט https://www.health.gov.il/hozer/bz25_2012.pdf ראו גם American Academy of Pediatrics: Section on Breastfeeding. Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics 2012:120: e827-e841. Available at https://publications.aap.org/pediatrics/article/129/3/e827/31785/Breastfeeding-and-the-Use-of-Human-Milk
מובא בגמרא3יבמות קיד ע״א. ש״סתם תינוק מסוכן אצל החלב״. בשל חשיבות ההנקה התירו חכמים לאם לשאוב חלב בשבת בתנאים מסוימים.4או״ח שכח לה. כמו כן אסרו על אלמנה מניקה להינשא בשנית במשך שנתיים, מחשש שמא תגמול את התינוק ויסתכן בכך.5יבמות לו ע״ב. וכן אה״ע סי׳ יג בדין מינקת חברו. הנקת התינוק נמנית בין חובותיה של אישה לבעלה.6כתובות נט ע״ב. אמנם ניתן היום להאכיל את התינוק בתחליף חלב אם, אבל עדיין עולות סגולות חלב האם על התחליפים המלאכותיים.
חז״ל מציינים כ״ד חודש כתקופת ההנקה המקובלת.7יבמות לו ע״ב ורש״י שם ד״ה דבר אחד, כתובות ס ע״א, נדה ט ע״א. להרחבה בנושא ראו Zimmerman D.R. “Duration of Breastfeeding in Jewish Law" in Jewish Legal Writings by Women, .1999 ,Halperin M, Safrai C [ed] Urim Publications, Jerusalem עד כ״ד חודש, אם הפסיק התינוק לינוק, מותר לחזור להניקו.8רמב״ם שם, שו״ע יו״ד פא ז. באשר לתקופה שלאחר מכן, נפסק שמותר להניק ברציפות עד גיל ארבע לילד בריא וגיל חמש לילד חלש או חשוף למחלות.9כתובות ס ע״א, ותוספות שם ד״ה רבי יהושע אומר. בשיטה מקובצת שם מובא בשם תלמידי רבנו יונה שלדעת רבני צרפת מותר להניק אפילו מעבר לגיל חמש. כך גם כותב הרמב״ם10רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק ג הל׳ ה. ומובא להלכה בשולחן ערוך.11יו״ד פא ז. אך אם לאחר כ״ד חודש הפסיק הפעוט לינוק למשך זמן העולה על שלושה ימים, אין לחזור ולהניקו, בתנאי שנגמל מרצונו ולא בשל מחלה.12ירושלמי כתובות פרק ה הל׳ ו, וכך נפסק בשו״ע יו״ד פא ז.
הנקה של ילד גמול בן כ״ד חודש ומעלה הינה אסורה מדברי סופרים, ונחשבת דיונק שקץ׳.13יו״ד שם. וראו רש״י כתובות ס ע״א ד״ה כיונק שרץ שהכוונה היא שהתינוק יונק דבר משוקץ, דהיינו החלב, ולא שהוא כיונק משקץ. לדיון אם האיסור מתייחס לחלב עצמו או למעשה ההנקה ראו הר״י נויבירט, ״הנקת תינוק בן ג׳ לצורך רפואה״, עטרת שלמה ד תשנ״ט עמ׳ קנד-קנט. אחרונים העלו חשש שמא ילמדו מהיתר חלב אם להתיר חלב בהמה טמאה: אם יהיה מותר למי שכבר אינו תינוק לינוק מהאישה הגם שבשר אדם אסור לאכילה, יש לחשוש שמא יטעו להתיר לינוק מבהמה טמאה האסורה באכילה.14ט״ז יו״ד סי׳ פא ס״ק ט. ראו גם ערוך השלחן שם סעיף לב, וספר שמו יוסף לר׳ יוסף בן יצחק אבן ואליד סי׳ רסז עמ׳ נ.
אם נגמל הילד מרצונו לאחר כ״ד חודש אך מסיבות בריאות עדיין עדיף שימשיך לקבל חלב אם, על האם לשאוב ולהאכילו באמצעות בקבוק. אך אם אינו מוכן לקבל בצורה זו, יש שכתבו שמותר להתחיל שוב להניק כל עוד מוגדר הילד לעניין הצורך בחלב כחולה שאין בו סכנה.15שו״ת יביע אומר ח״ה סי׳ יא ס״ק ד. ונסמך על דברי הרשב״א המתיר ככלל להאכיל לקטן איסורי דרבנן כל שהדבר נעשה לצורך הקטן עצמו.
אם חלה התינוק לאחר גיל שנתיים, והחזרה לחלב אם רצוייה לשם חיזוק בריאותו, מותר לה להניקו בימי המחלה, אך לאחר החלמתו עליה להפסיק להניק, היות שהחזרה להנקה הותרה עקב המחלה בלבד.16ש״ך יו״ד סי׳ פ״א ס״ק כב.
בשו״ת וישב משה17חלק א סי׳ כז. התיר לאישה שיצאה לחו״ל לשבוע ללא בנה בנסיון לגומלו לאחר כ״ד חודש, לחזור להניקו היות ובכיו של התינוק הוכיח שלא פירש ׳מתוך בוריו׳ (כלומר: רצונו כילד בריא) ואינו נחשב כגדול שאסור לינוק מאמו. אבל במקרה שהפעוט לא בוכה ולא דורש לינוק, אסור לחזור להניקו.
לכן בנידון דידן, לכשתחזור האם, אם יבכה הפעוט ויחפש לינוק, סימן שחסרה לו ההנקה ולא נגמל, ומותר לאם לחזור ולהניקו.
מ.ר.