מורה מקום הפסוקים שכתורה, אשר בם מבטיח הקכ"ה שכר הצדיקי' בעולם הנשמו':
הגם שלא תמצא בארץ החיים אומה ולשון אשר לא תודה שהנפש היא רוחנית ונצחיית וכמעט שכלם קבלו העיקר הזה מהיהודים שנתישבו במצרים אשר שם ירדו מכל העולם כל הפילוסופים ולמדו רוב חכמתם מהם כאשר ידעו והודו כל הגוים באומרם שכל החכמות יצאו ממקור היהודים ולא יש בינינו ת"ל מי שכופר בעיקר הזה ראיתי ונתון אל לבי לחקור ולדרוש באמונה הזאת עד מקום שידי מגעת כדי שידעו הכל שתורתנו השלמה לא תחסר כל בה וכמו שאמר דוד ע"ה תורת ה' תמימה. ולסלק מעלי אתתלונות העמים אשר שוח שתו השערה באמרם שאין לישראל שכר נפשיי אחר המות. עתה אקום אשית בישע אמרות ה' אמרות טהורות ואשר אין כח בהם להכחיש' וזה החלי לעשות בעזרת שוכן ערבות:
המקום הא' הוא בפ' אחרי מות אמר הכתוב (ויקרא יח ה) ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האד' וחי בהם אשר בלי ספק על חיי הנפש ידבר וכמו שתרגם אונקלוס ויחי בהון בחיי עלמא. והפי' הוא מוכרח כי מי לא ידע שלא יחיה שומר התורה חיים גשמיים יותר ארוכים מזולתו אם הנסיון יוכיח כי כל העמים ילכו איש אחר תאותם לאכול ולשבעה מכל אשר בחרו ולכח אמיץ הנה הנם ועצמותיהם יחליצו. ושומרי התורה אשר אינם אוכלי' נבלות וטרפות מוכים בחלישות כח ובנגעים גדולים אשר על כן הורה החבר למלך הכוזר שישראל באומות הם כלב באברים רב חליים מכלם ורב בריאות מכלם כאשר האריך בח"ב סי' ל"ו. ואם כך הוא מוכרחים אנו לקיים דברי אונקלוס שבחיי העול' הבא ידבר ולא על חיי הגוף. ולהאמין שהתור' מיעד לנו השכר הרוחני הבא אחר המות וזו ראיה נכונה לכל בעל שכל מודה על האמת. ואם תשכיל ותעיין בפ' ואתחנן תראה הרבה פסוקים אשר בם הבטיח הקב"ה ההשארות הזאת. אמר (דברים ד ד) ואתם הדבקי' בה' אלהיכ' חיי' כלכם היו' ואם על חיי הגוף מדבר מה בא הכתוב להודיעם וכי לא היו יודעים שהיו חיים כלם אלא בודאי שהיה מבשרם כי להיות' נכנעים לעבודתו ושומרי מצותיו כמו שהגיד הכתוב מי יתן והי' לבבם זה להם לירא' אותי כל הימי' היו דבקים בו ומזומנים לחיי העוה"ב. וכבר פירשו חז"ל על פסוק (שם ו ב) למען תירא את ה' אלהיך לשמור את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך ולמען יאריכון ימיך ימי חייך העולם הזה ולמען יאריכון ימיך בעולם הבא. ועל השכר הנצחיי הזאת הבטיחם בלי ספק בפסוק (שם כד) ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיו' הזה וצדקה תהיה לנו כי נשמור וגו'. באר כי יש במצות תועלת לנפש אחר פרידתה מן הגוף בעוה"ב כי הם הם הנקראים ימים וכמו שאמר דוד המלך ע"ה מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב שהוא הטוב הצפון לצדיקים. ויען הואיל משה באר היטב שעל הטוב הזה מדבר אמר עוד לחיותנו כהיום הזה ר"ל להחיו' אותנו בעולם הנשמות כמו שאנו חיים בעוה"ז והוסיף וצדקה תהיה לנו וגו' וכמו שתרגם אונקלוס וזכו יהי נטיר לנא לעלמא דאתי. וסיים הפסוק לפני ה' אלהינו ר"ל בעוה"ב. הנה נתבאר בפירוש השכר הרוחני לנפש אשר שם החיים האמיתיים חיי הצלחה ושקט. וכן יש ראיה אחרת בסוף הפרשה אמר הקב"ה לישראל (דברים ז ט) וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהי' האל הנאמן ר"ל הגם שלא ישלם מיד לצדיקי' הוא נאמן לקיים דברו ולשלם שכר טוב לצדיקים לעוה"ב כי כך היא המדה שהב"ה מעניש לצדיקים על מיעוט עונות שבידם בעולם הזה למען ינקו ויהיו זכאים לחיי העולם הבא. אמנם ברשעים הוא בהפך שהקב"ה משלם להם על מיעוט זכיות שבידם בעולם הזה כדי להאבידם מן העולם הבא. וכן כתוב ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו ותרגם אונקלוס ומשלם לסנאוהי טבין דאינון עבדין קדמוהי בחייהון לאובדיהון לא מאחר עובד טב לסנאוהי טבאן דאינון עבדין קדמוהי בחייהון משלם להון. ויונתן בן עוזיאל תרגם ומשלים לסנאוי אגר עובדיהון טביא בעלמ' הדין מן בגלל למשציא יתהון לעלמא דאתי וכן תרגם ג"כ הירושלמי ולא תוכל לפרש הפסוק באופן אחר כי פניו רוצה לומר בחייו כמו (בראשית יא כה) וימת הרן על פני תרח אביו ר"ל בחיי אביו. ואם הקדוש ברוך הוא מאחר כפי, הפסוקים האלו לצדיקים שכרם עד לאחר מיתתם ולרשעים לא יאחר גמולם ומשלם להם שכר מיעוט הזכיות שעשו בעה"ז כדי להאבידם מן העולם הבא וכמו שאמר דוד בפרוח רשעים כמו עשב וגו' להשמד עדי עד בעולם הנשמות מי גבר יחיה ולא יראה שמכאן הוכחה רבה להשארות הנפש:
עוד תשוב ותראה בפרשת נצבים שאמר הקב"ה לישראל (דברים ל יט) החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים. ואין ספק שבחיי העולם הבא הכתוב מדבר כי כבר הוכחנו ששומרי התורה לא יחיו חיים ארוכים יותר משומרי חקי שאר האומות. ולכן מוכרחים אנו לומר שהם החיים הנצחיים. ושם נאמר (שם כ') לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו כי הוא חייך ואורך ימיך ובא הפירוש חייך בעולם הזה ואורך ימיך לעולם שכלו ארוך. וכיוצא בזה אמר בפרשת האזינו (שם לב מו) שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם וגו' כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה וכו' אשר כפי הר בעל עקרים רומז לשכר הרוחני והגשמי וכן על הרוחני אמר כי הוא חייכם ועל הגשמי ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה. ואמר על הרוחני כי לא דבר רק הוא מכם כלומר אל תחשבו שהוא דבר אחר זולתכם אבל הוא בעצמו חייכם רוצה לומר הנפש שהוא מהות החיות הנשאר אחר המות. ויען שהשלמים מקבלים שכר עמלם במצות לאחר המות נאמר בברכות משנה התורה (שם כח ו') ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך שפירושו האמיתי כפי חז"ל הוא בביאתך לעולם וביציאתך ממנו כענין מה שאמר דוד ע"ה ה' ישמור את נפשך ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם. ר"ל ישמר צאתך מן העולם הזה שיהיה בשלום שהוא העיקר וג"כ ישמור בואך והכנסתך בו וסיים מעתה ועד עולם ר"ל עולם הגמול והבא אחר המות:
עוד תמצא בפרשת ראה ראיה אחרת אמר הכתוב(שם יד א') בנים אתם לה' אלהיכם לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת כי עם קדוש אתה לה' אלהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה וגו' ולכאורה היה לו לומר להפך שהרי זה דומה לאומר לחברו אל תדאג על אבדת טבעת שלך כי מרגלית טובה היתה בה אבל הפירוש כך הוא לא תתגודדו על מת כמנהג האמוריים שעושים מן העולם הזה עיקר וכאשר ימות להם מת ויאבד מביניהם בוכים יותר מדאי ומתגודדים עליו כי אבדתו אבדת עולמית. אבל אתם בנים לה' אלהיכם ודרך האב להוריש לבנו מנה יפה שיש לו. ולפיכך העולם הבא שבראתי הוא מעותד לכם ולכן לא תהגודדו על מת ולא תמרטו שער ראשיכם כי עם קדוש אתה לה' אלהיך ובטוחים אתם שתירשו חיי העה"ב שהוא העיקר ושאחר המות עדין עתידים חתם לראות פני בניכם ונפש אהוביכם. ולכן אינו מהראוי לעשות כמעשיהם ואם תחקור ותדרוש בספר התורה הזאת האמת יורה דרכו שהקב"ה בעצמו הבטיח לצדיקים בפרט שכר העולם הבא והנה באברהם כתוב לאמר (בראשית טו טו) ואתה תבא אל אבותיך בשלום תקבר בשבה טובה. והקשו המפרשים כי הנה אבות אברהם היו עובדים ע"ז ואיך יאמר לו הי"ת שיבא אליהם. ורש"י לתקן זה כתב למדך שעשה תרח חשובה. והרי"א תירץ שהאבות היו אדם וחוה אבות הראשונים לכל נוצר ונקברו במערה בחברון וייעדו הקב"ה שיקבר עמהם ואין צורך לפירושם כי הראשונים בזמן או במעלה וחשיבות נקראו אבות כמו שהעיד הכתוב שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך. ואלישע קרא לרבו אבי אבי רכב ישראל ופרשיו. אשר על כן מה שהבטיח הקב"ה לאברהם הוא שיבא לאבותיו החסידים הראשונים שמתו הבל חנוך נח שם ודומיהם בשלום בלי עון ופשע. ואחרים אומרים כי יען שהיה מתיירא ליפול ביד אחת מן הנסיונות אם ה' ינסהו עוד פעם אחרת הוצרך ה' להבטיחו שאם ינסהו עוד שהוא יבא אל אבותיו בשלום בלי עון אשר חטא יגרשהו ממנוחתו כבוד. ומכאן ראיה להשארות הנפש וזה שאם אברהם לאחר מיתתו בא אל אבותיו אם כן עדין היתה לו חיות ותנועה ואבותיו עדין היו במציאות ולא נתבטלו וכך הוא האמת מפאת הנפש כי הגוף כלה והמתים אינם מאומה מפאת גופם שעפר הם ואל עפר ישובו. עוד ראוי שתשכיל שבעבור זה תמצא באברהם יצחק יעקב משה ואהרן אסיפה במיתתם באברהם כתיב (בראשית כה ח) ויאסף אל עמיו וכן בכלם וחז"ל אמרו אין גויעה אלא בצדיקים והקשו והא בדור המבול כתיב ויגוע כל בשר וכתי' כל אשר בארץ יגוע. ותרצו גויעה ואסיפה קאמרינן. ופירושו אצלי שהגויעה היא בערך הגוף ופירוד ההרכבה והאסיפה בערך הנפש אשר בהיותה נצחית קרינן בה האסיפה אל עמיה יען נאספת ומתדבקת בעולם הרוחני לשאר נפשות הצדיקים אשר שם בגן עדן מתעדנים לנצח. ומדקרי בהם אסיפה מכלל שאחר מיתה עדין הם בחיים. ועם היות שהבטיח הקב"ה לאברהם ולצדיקים הנזכרים ההבטחה הגדולה הזאת בלשון אסיפה כאמור הנה נא בפרטות הבטיחה ליעקב אבינו באומרו לו (בראשית מו ד') אנכי ארד עמך מצרים ואנכי אעלך גם עלה. ואף שהפרושים כלים מכלים שונים האמת שעם יעקב מדבר ורמז לו שיעלה ויקבר בארץ ישראל הגבוהה מכל הארצות. והוסיף גם עלה כי משם יתעלה בעליה אחרת עליונה לאור באור החיים וזהו טעם הכפל. הראיתיך בעיניך נגד כל הקמים עלינו לרעה איך באו בתורה הרבה פסוקים מעידים ומגידים השכר הרוחני בעה"ב ושהקב"ה הבטיחו לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור. והנה בלעם אף כי רשע וחוטא הודה וענה אמן בעל כרחו שהעולם הבא צפון לזרע יעקב באומרו (במדבר כג) תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו. ומלת נפשי במקום הזה הוא הגוף כי הנפש לא תמות ואם על מיתת הגוף בקש מה מעליותא מצא בין מתי ישראל למתי אומות העולם אלא שהאמת יורה דרכו שבראותו יתרון ישראל על כל גויי הארץ ושהוא עם לבדד ישכון התאוה תאוה שיהיה לו חלק לעולם הבא כמוהו ושיזכה נפשו תכף ומיד אחר הפרדה מן העולם הזה מן הטוב הגנוז לישראל הנרמזים בשם ישרים כי הם לבדם נוחלים כל זה וזהו מה שרציתי לדבר בענין השכר האמיתי מהעולם שכלו טוב וארוך: