ההקדמה והבן שעור מה שהתישר אליו אם יש בלבך תבונה רמז בזה כי סתרי תורה שגלן עתיק יומיא הנרצה באמרו המבוארים והגלוים לבעלי העיון והם היושבים לפני יי' הנה המעלים אותם שכרו עצום מאד כי נמשך בזה אחר סדור המציאות וישרו הנה סודות התורה הם דרושים מבוארים במופת אל החכמים אבל המנעי מחבר דבר ממה שנודע לי בו עד שיהיה אבדו באבדי אשר אי אפשר מבלעדיו ירצה אבדה המורכב ובזה כוון החכם אל ההעדר אשר ישיגנו בהכרח וגם אני המעורר עורר לויתן על אשר ישיגנו מעטיו של נחש כי הוא ישופנו עקב גם המתהוללים אחרינו עד יחדש רוחו יבראון ובזה יהיה כבוד יי' לעולם עם מה שיש אצלי מהקדמות עיוניות שהענין כן בלא ספק ירמוז בזה כי אין בנמצא זולת האל ית' ומעשו הנה מה שנאמר במרכבה הוא בהכרח על הנמצאות וחלוקותם ובאור אמתתם כפי מה שהם והוא אמרו בזה הענין הנכבד והיקר הגדול אשר הוא יתד שהכל תלוי בו ועמוד שהכל נשען עליו כי אין שם מראה זולת אלו השלשה הנראה וארא וארא וארא יתברך המראה ויאושר הרואה: