מניחין כו׳. אם אנו רוצין לפרש הלכה זאת כמשמעו בלי הגה"ה צריכין לומר דה"פ מניחין בין דף לדף שם של ד׳ אותיות ר"ל שמותר לכתוב תיבה בת ד׳ אותיות חוץ לשיטה והיינו בין דף לדף דקתני. והדר מפרש הברייתא עצמה הא דשרינן לכתוב תיבה בת ד׳ אותיות בין דף לדף לא שיכתוב שתים בסוף הדף ר"ל בסוף השיטה ושתים בין דף לדף דזה אסור. אלא דמשם בת ד׳ אותיות צריך לכתוב ג׳ אותיות בתוך השיטה ואות אחת מותר לכתוב חוץ לדף. והא דקתני תו אבל לא משם קטן מפרש הברייתא עצמה שאם היה שם קטן בפני עצמו של שלש אותיות אסור. ר"ל בתיבה של שלש אותיות אסור לכתוב אפי׳ אות אחת בין הדפין. כן נראה לכאורה לפרש ההלכה זאת לפי משמעות לשון הברייתא אבל קשה דלפי פי׳ זה יהא כל ההלכה זו נגד גמרא ערוכה דמנחות. ואציע לשון הש"ס פרק הקומץ דף למ"ד ע"ב נזדמנה לו תיבה בת ה׳ אותיות לא יכתוב שנים בתוך הדף ושלש חוץ לדף אלא שלש בתוך הדף ושנים חוץ לדף נזדמנה לו תיבה בת שתי אותיות לא יזרקנה בין הדפין. פרש"י אע"פ שהתרנו לו לכתוב ג׳ אותיות חוץ לדף מתיבה בת ה׳ אותיות תיבה שלימה לא התרנו עכ"ל וכן פסק הרא"ש בפ"ק סי׳ ט' וכתב עוד שם הרא"ש ובתיבה בת ג׳ אותיות יש להסתפק אי מותר לכתוב שתים חוץ לדף כיון דהוי רוב התיבה ומיהו נראה מדקאמר נזדמנה לו תיבה בת שתי אותיות לא יזרקנה בין הדפין אבל בת ג׳ כיון דמקצתה בתוך הדף יכול לכתוב ב׳ אותיות חוץ לדף עכ"ל הרא"ש. והמרדכי כתב אפי׳ מתיבה גדולה אם השתי אותיות ניכרין להיות תיבה בפ"ע אין כותבין אותה חוץ לדף וכ"כ הרמ"א בי"ד סי׳ רע"ו. הרי מוכח מסוגית הש"ס וכל הפוסקים דמתיבה בת חמש אותיות מותר לכתוב שתי אותיות חוץ לדף והכא קתני דמתיבה בת ארבע אותיות אסור לכתוב שתים חוץ לדף. ויותר קשה לשיטת הרמב"ס וכן פסקינן בש"ע י"ד סי׳ רע"ג דאפי׳ ה׳ אותיות מתיבה בת עשר מותר לכתוב חוץ לדף רק שלא יהא רוב האותיות חוץ לדף. וברייתא דהכא אוסר אפי׳ מתיבה בת שלש אותיות אפי׳ אות אחת חוץ לדף. ואי איתא דהלכה זו אמת לא אישתמיט שום פוסק להביאה. וע"ק דתנא הכא ואם היה שם קטן בפ"ע תיבת בפ"ע אינו מובן כלל לפירושא דלעיל. לכן נלפע"ד דטעות המדפיס היא בהלכה זו כדרך מס׳ זאת בכל מקום וכן צריך להיות. מניחין בין דף לדף שם בן חמש אותיות לא יכתוב שנים בתוך הדף ושלש חוץ לדף. ר"ל שהרוב לא יכתוב (בתוך) [צ"ל בין] הדפין אלא יכתוב שנים חוץ לדף ושלש בתוך הדף כדאיתא בגמרא שהבאתי לעיל. ותו קאמר אבל לא שם קטן. ר"ל אם היא תיבה בת שתי אותיות אסור לכותבה חוץ לדף וזהו נמי כשיטת גמרא דמנחות. ותו קאמר ואם היה שם קטן בפני עצמו של שתי אותיות אסור והיינו כדעת המרדכי שהבאתי כגון ראובן דאותיות בי"ת נו"ן המה תיבה בפ"ע וכן תיבת שלחן דאות חי"ת ונו"ן המה תיבה בפ"ע אסור לכותבם חוץ לדף אע"פ שהן משם גדול. ואי גרסי' הכי היה מסכים הלכה זו מכל צד לשיטת הש"ס ופוסקים: