חביבין הגרים שבכל מקום מכנין אותן בשם ישראל שנאמר אהבתי וגו׳. מסיפא דקרא דייק דכתיב יעקב אשר בחרתי אלו הגרים כדלקמן בסוף הפרק. זה יקרא בשם יעקב אלו הגרים. או י׳׳ל דסמיך אסיפא דקרא דכתיב זרע אברהם. מתנות כהונה בפרשת במדבר פרשה ח׳:
ונאמר אהבה בישראל. כצ"ל נאמר אהבה בישראל ונאמר אהבה בגרים. וכן הגירסא במכילתא ובמ"ר:
נקראו ישראל עבדים כו׳. חסר כאן בבא אחת וכן צ"ל נקראו בני ישראל עבדים שנאמר כי לי בני ישראל עבדים ונקראו הגרים עבדים שנאמר ולאהבה את שם ה׳ להיות לו לעבדים. וכן גי' נמי במכילתא ויליף ליה מרישא דקרא דכתיב ובני נכר הנלווים אל ה׳ דמיירי בגרים וכתיב בתריה להיות לו לעבדים הרי דגרים נקראו עבדים: כתיב בגרים רצון דכתיב עולותיהם וכו׳. סמיך נמי על הא דכתיב לעיל מיניה ובני נכר הנלווים על ה' דקאי על הגרים:
אלא הקב"ה. היה עמו ובא עד שהגיע וכו׳. במכילתא גרסינן הכי לפיכך גלגל המקום עמו עד שהגיע לצ"ט שנה וכו׳:
היה בא"י ואמר גר אני וכו׳. יתבאר מגמרא דיבמות דף מ"ו ע"ב ת"ר מי שבא ואמר גר אני יכול יקבלנו ת"ל אך במוחזק לך בא ועדיו מניין ת"ל וכי יגור אתך גר בארצכם אין לי אלא בארץ בח"ל מניין ת׳׳ל אתך בכל מקום שאתך א"כ מה ת"ל בארץ בארץ צריך להביא ראיה בח"ל אין צריך להביא ראיה דברי ר"י וחכ"א בין בארץ בין בח"ל צריך להביא ראיה. רש"י. יכול מקבלין אותו. ולא נצריכנה טיפת דם ברית וטבילה:
בא ועדיו עמו. מנין שנאמן. ת"ל וכי יגור מ"מ. ולקמן פריך כיון דעדיו עמו פשיטא מי בעי קרא:
צריך להביא ראיה שבבית דין נתגייר שמא גבעוני מהול הוא ומשום שבתא דארץ ישראל הוא דקאמר הכי ומשקר. ע"כ הגמרא ורש"י. וכתבו תוספות שם בד"ה במוחזק לך. אומר ר"ת דוקא בידעינן דהוי עובד כוכבים מעיקרא דאי לא ידעינן מהימן דאי בעי אמר ישראל ע"כ. וכ"כ הרא"ש והטור והש"ע דאם לא ידעינן מעולם שהיה עובד כוכבים ובא ואמר נתגיירתי בא"י נאמן אבל לא בח"ל והטעם כ׳ הרב המגיד פי"ג מהל' איסורי ביאה בא"י כיון דרוב ישראל נאמן במיגו דאי בעי אמר ישראל אני משא"כ בח"ל ע"כ. ועפ"ז מבואר הלכה זו. דהכא מיירי בלא ידעי׳ מקודם שהיה עובד כוכבים ומש"ה בא"י נאמן בלא עדים משא"כ בח"ל וזהו ממש כדברי הר"ת והרא"ש והטור והיינו בחביבתא דא"י:
שנא׳ בל יאמר שכן חליתי. סמיך אסיפא דקרא בישעיה ל"ג דכתיב בתריה העם היושב בה נשוא עון והכי איתא נמי בסוף מסכת כתובות:
וכן אתה מוצא בד' כיתות. קאי אהא דלעיל דאיירי מחביבותא דגרים לפני המקום ב"ה על זה קאמר וכן אתה מוצא בד׳ כיתות אחת מהנה הן המה הגרים:
שנאמר זה יאמר וכו'. כצ"ל שנאמר זה יאמר לה׳ אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה׳ ובשם ישראל יכנה זה יאמר לה׳ אני זהו שכולו למקום. וזה יקרא בשם יעקב אלו גרי הצדק. וזה יכתוב ידו לה׳ אלו בעלי תשובה. ובשם ישראל יכנה אלו יראי שמים. וכן הגירסא במכילתא ובילקוט פרשת משפטים ובישעיה מ"ד ויליף לה מדכתיב ד׳ לשונות מהאי קרא דמיירי מארבע כיתות וכל הד׳ כיתות מרומזים בפסוק זה יאמר לה׳ אני קאי על צדיק גמור. וזה יקרא בשם יעקב משמע עכשיו בא להתגייר ועד עתה לא היה בשם יעקב. וזה יכתוב ידו לה׳ קאי על בעלי תשובה שמעתה יכתוב ידו לה׳. ובשם ישראל יכנה אלו יראי שמים. ומכנין אותן בשם ישראל דחשוב משם יעקב כאשר האריך בענין מהר"ם אלשיך זצ"ל כמה פעמים דכשאין ישראל עושין רצונו של מקום מכונין בשם יעקב. וכשעושין רצונו מכונין בשם ישראל: