1
לא מלווין אותו כו'. טעות הניכר יש כאן דבהדיא איתא בפ׳ איזהו נשך (בבא מציעא דף ע׳ ע"ב) לווין מהן ומלווין אותן ברבית וכן בג"ת וכ"כ הרמב"ם בפ"ה מהל׳ מלוה ולוה. ומבואר יותר במסכת הנ"ל דף ע"א כתיב וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך ורמינהו לווין מהן ומלווין אותן ברבית וכן בגר תושב ארנב"י מי כתיב אל תקח מאתם מאתו כתיב מישראל פרש"י ד"ה מאתו כתיב אאחיך קאי וכי כתיב ג"ת לענין וחי עמך כתיב שאתה מצווה להחיותו ע"כ. מכל זה מוכח דכצ"ל הכא מלווין אותו ולווין ממנו ברבית: