ישראל שהלוה כו׳. מפשט׳ הלכה זו משמע דר"י חולק על הת"ק דאילו לת"ק ליכא חילוק בין זקפן במלוה מתחלה ור"י מפליג. אמנם לפ"ז יהא סוגיא זו נגד גמרא ערוכ׳. דבפ' איזהו נשך (בבא מציעא דף ע"ב ע"א) גרסי׳ הכי ת"ר ישראל שלוה מעות מן העובדי כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם קודם שנתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן וגובה את הרבית ואם לאחר שנתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית. וכן עובד כוכבים שלוה מעות מישראל ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן וגובה את הרבית ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן ואינו גובה הרבית ר׳ יוסי אומר עובד כוכבים שלוה מעות מישראל ברבית בין כך ובין כך גובה את הקרן וגובה את הרבית. אמר רבא מ"ט דר׳ יוסי כדי שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה ע"כ הגמרא. פרש"י וזקפן עליו במלוה. לאחר זמן חישכ עמו על הרבית וזוקף הכל ביחד במלוה וכתב לו שטר עליהם כך וכך אני חייב לפלוני. וגובה את הרבית. דמשעת זקיפה הוי כגבוי. בין כך ובין כך אסיפא פליג וטעמא כדמפרש ואזיל שלא יאמרו כו׳ עכ"ל רש"י. ולפ"ז אי ס"ד דר"י פליג את"ק ולת"ק ליכא חילוק בין זקפן עליו במלוה ללא זקפן אלא דבכל ענין ס"ל לת"ק דאינו גובה את הרבית. א"כ ת"ק דהכא דלא כמאן לא כר"י ולא כת"ק דר"י בגמרא. לכן היה נ"ל בהשקפה ראשונה דר׳ יהודא לפרושי טעמא דת"ק אתא וה"ק ר׳ יהודה הא דקאמר הת"ק דא׳׳ג הרבית מיירי שלא זקפן עליו במלוה קודם שנתגייר אבל אם זקפן עליו מתחלה במלוה מודה ת"ק דגובה הכל וא"כ ר׳ יהודה ות"ק דהכא ס"ל כת"ק דר׳ יוסי בגמ׳ ואע׳׳ג דקתני ר׳ יהודה אומר והאי לישנא משמע דפליג. אין זה קושיא ועי׳ בתוי"ט פ"ג דמס׳ בכורים ד"ה הגיע לארמי אובד אבי שהביא כמה משניות ששנוים בלשון מחלוקת ולא באו אלא לפרש. אכן ראיתי בתוספתא דב"מ פ"ה וז"ל ישראל שלוה מעות מעובד כוכבים ועובד כוכבים מישראל ונתגייר בין שזקפן עליו עד שלא נתגייר ובין שזקפן עליו משנתגייר גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית דברי ר"מ ר׳ יוסי אומר עובד כוכבים שלוה מנות מישראל ונתגייר בין שזקפן עליו במלוה עד שלא נתגייר ובין שזקפן עליו במלוה משנתגייר גובה את הקרן ואינו גובה הרבית וישראל שלוה מעות מעובד כוכבים ונתגייר וזקפן עליו במלוה עד שלא נתגייר גובה את הקרן ואת הרבית משנתגייר גובה את הקרן ואינו גובה הרבית עכ"ל התוספתא. ועפי"ז יש לומר דר׳ יהודה פליג על הת"ק. ובאמת דלת"ק ליכא חילוק בין זקפן ללא זקפן וס"ל כר"מ בתוספתא דלא מפליג כלל אלא דבכל ענין א"ג הרבית ורבי יהודה דמפליג ס"ל כת"ק דרבי יוסי דבפ' איזהו נשך. אכן אין ראיה מתוספתא הנ"ל דבלא"ה קשיא דרבי יוסי אדר׳ יוסי בתרתי דבגמ׳ קאמר ר׳ יוסי עובד כוכבים שלוה מישראל בכל ענין גובה הרבית ובתוספתא קאמר דבכ"ע א"ג הרבית. וכן בישראל שלוה מעובד כוכבים. בגמ׳ לא פליג ר' יוסי את"ק ובתוספתא מפליג בין זקפן ללא זקפן וזהו מלתא בלא טעמא ומיהו אנן קי"ל כר׳ יוסי בגמ׳ ועיין בי"ד סי׳ קע׳"א: