ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וגו'. יש להבין דאמאי הוצרכה אסתר המלכה לכל זה והרי נהרג המן ואביזרי' וכי מיית חד מינייהו בטלה הגזרה כמ"ש פ"ק דמגילה וכמש"ל. ותו אמאי המתינה אסתר ע' יום לזה וכיוצא שאר הדקדוקים. ואני עני כתבתי בישוב החקירות האלה ויותר מהמה ועת' נאמר בסגנון אחר והוא במה שראיתי להרב מהר"י ביערות דבש ח"ב דף נ"ב שכתב וז"ל מה זה שהתמרמר אחשורוש מי הוא זה ואיזהו אשר מלאו לבו כו' וכי שכח אשר ציו' שני ימים קודם והעביר הטבעת ונתנו להמן אבל הוא כך לא עלה על לב אחשורוש ליתן ישראל להרוג' רק המן אמר ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים הרצון ע"י דתם אינם יכולים לקיים דת המלך כי מתנגדים זה לזה ולכך אם על המלך טוב יכתב לאבדם לדתי ישראל שאמר ודתיהם שונות מכל עם ולגזור שמד שלא ינהגו בדתי ישראל ומצינו בדברי רז"ל פעמים רבות ל' אבוד' על שינוי וביטול הדת ונתרצה המלך לזה אבל המן הסב דברי אחשורוש לאבד אומה קדוש' ונתן דת להשמיד היהודים ולכך חרה אף המלך כי מעולם לא נתכוין להרוג היהודים והי' הנס כי אח"כ הואיל ודת המלך אין להשיב רק הוא ציוה לכתוב כי המן רימ' למלך אבל עכ"פ זה היה להתקיים לאבד הדת ח"ו והוא קיים הדת רק הפוך השמד' על העמלקים זהו הנס הגדול ולכך ליהודים היתה אורה זו תורה שנתן הקב"ה חן לקיים התורה מבלי לבטלו מכ"ל. ובהכי תנוח דעתינו בחקירות האמורות דאחר שנתלה המן למה הוצרכ' אסתר להעביר רעת המן והלא התבטלה הגזרה ועוד מה אמר אחשורוש הנה בית המן כו' ואתם כתבו וכו' כי כתב כו' אין להשיב והוי תרתן דסתרן ועוד אמאי המתינו עד חדש סיון אמנם כאן היו שתי גזרות מה שהבין אחשורוש בדעת המן לבטל דת היהודי' וע"ז נתרצה ועוד אחרת מה שאמר המן להורג'. וכשנתל' המן תיכף נתבטל' הגזרה שכ' המן בשם המלך להורגם אבל מה שדיבר אל המלך לאבד תורתם עדיין במקומ' ולכן המתינו עד חדש סיון שבו קבלנו התורה דזכות קבלת התורה שקבלנו אז ואשר מקבלין אותה עתה ברצון בביטול כל מודעי יהי' לעזר ולהועיל לבטל הגזר' וגם סיון עולה ריבוע אדני ואסתר מילוי אדני ותור' שבע"פ היא נגד שם אדני וכ"ז יגן להפר הגזרה. וע"ז באת אסתר בבכי ובתחנונים להעביר רעת המן להשיב את הספרים מחשבת המן אשר כ' לאבד היהודי'. הכונה מחשבת המן לאבד דתם שזהו שהסכמ' עליו וגם את אשר כי להרוג היהודים ונתנ' טעם לשתים זו כי איכה אוכל וראיתי ברעה שימצא את עמי לבטל דתם ואין רעה גדולה מזו. ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי כמ"ש המן להשמידם והשיב המלך הנה בית המן נתתי לאסתר לפרסם חיבתי לה ולעמה ואותו תלו על העץ וא"כ נבטלת גזרת המן להורגם ולכך נתלה. אבל עתה שאסתר רוצה לבטל גם זה א"כ הבו לכם עצה וכתבו כטוב בעיניכם אך יהיה באופן שכבוד המלך ישאר כי כ' אשר נכתב כו'. ומש"ה חשבו שהכתב הראשון היה לחיבת אסתר שיהרגו את כל חיל עם ומדינה הצרים את עמם של אסתר. והמן ברוע לבו ושנאתו למלך ולמלכה הפך הדבר שיהרגו היהודים ולכן חרה אפי ונתלה הוא ובניו ובזה מיושבים כמה חקירות. ונשלוח ספרים ע"י מרדכי ואסתר ביום כ"ג סיון דיום הששי בסיון קבלנו התורה ועוד טו"ב ימים שעתה קבלנו ברצון טוב הם כ"ג: