אשר נגזר. בגימ' ביום שבת ע"ש שהית' מפשטת בנות ישראל ערומות ועושה בהם מלאכה בשבת ולמה ערומות כדי שיתגרו בהם האנשים וגם היא בטלה מלאכת ביהמ"ק. נא' כאן נגזר ונא' בעזיהו כי נגזר מבית ה' מלמד שפרחה בה צרעת. נא' כאן עליה ונא' את השוק והעלי' ופי' אליה וזנב אף כאן בא גבריאל ועשה לה זנב לכך לא רצתה לילך ערומה רבינו מהר"א גרמיזא ז"ל בס' שערי בינה. ואפשר שאח"כ נודע לאחשורוש מכח זנב והי' מתאונן שלכך לא קיימה גזירתו. וז"ש זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר והיא היתה זוכה בדין מסיבת עלית הזנב שנולד בה שלכך לא קיימה דבורו. ובא וראה מפלאות תמים דעים כי עתה שנשתמש בעלה בכלי ביהמ"ק הנחמדים ניטלה ממנו אשתו מחמד עיניו ופגעה בה הדין שהיא בטלה מלאכת ביהמ"ק ולפי שביום השבת היתה מפשטת ערומות בנות ישראל שיתגרו בהם אנשים נגזר עליה שתבא ערומה לפני ההמון הרב ונהרגה ביום שבת והיא היתה זנב סוף זרעו של נבוכדנצר הרשע כמש"ה והכתי לבבל שם ושאר נין ונכד. וארז"ל ונכד זו ושתי. ובתו' הרא"ש למגי' פירש לימודי שפרחה בה צרעת ונולד לה זנב כמ"ש רבינו הר"א מגרמיזא אך כתב שם שלא היתה מפשיטתן לנערות ישראל ערומות ממש אלא מפשיטתן עדייהן שלובשות לכבוד שבת ע"ש: