מי כהחכם ומי יודע פשר דבר וגו'. בגמ' פ"ק דברכות אמרו דישעיהו אמר ליתי חזקיהו גבאי וחזקיהו אמר ליתי ישעיהו גבאי מה עשה הקב"ה פשר דבר חלה חזקיהו ואמר לישעיהו לך ובקר את החולה והנה יש לחקור מדוע לא ציוה ה' אל ישעיהו שילך אצל חזקיהו כמו שאמר לאליהו הנביא זכור לטוב לך הראה אל אחאב. והתירוץ פשוט דגדול כבוד החכם יקר בעיני ה' ולכך לא ציוה לישעיהו שילך אצל חזקיהו. ומ"ש לאליהו הנביא זכור לטוב שילך אצל אחאב היינו שאליהו נשבע חי ה' אם יהיה טל ומטר וכו' ולז"א לו לך הראה אל אחאב ואתנה מים וכו'. ואפשר דרמוז בפסוק מי כהחכם הקב"ה ומי יודע פשר דבר שעשה בין ישעיה וחזקיה שיחלה חזקיהו ואז ילך ישעיה לקיים מצות בקור חולים. מי יודע מי יבין פשר הדבר הלא יאמר ה' לישעיה שילך לחזקיה כמו שאמר לאליהו זכור לטוב וילך ישעיהו בלי שיחלה חזקיהו. ותירוץ לזה חכמת אדם תאיר פניו והוא חשוב לפניו יתברך ולא רצה לזלזל בו. ולכן ועז פניו ישונא כלומר ועז שהוא כינוי למלך פניו ישונא שחזקיהו המלך חלה ומה שאנו מוזהרים במלכות היינו לקיים דבורו. וז"ש אני פי מלך שמור. וכי תימא מדוע אמר ה' לאליהו הנביא זכור לטוב לך הראה אל אחאב לז"א על דברת שבועת אלהים שנשבע אליהו זכור לטוב חי ה' אם יהיה טל ומטר וכו' להקניטו לכן אמר לך הראה אל אחאב ואתנה מטר. א"נ אפשר בהקדים מה שהקשה עיר וקדיש מהר"מ הלוי ז"ל דקיי"ל דמלך צריך לעמוד בב"ד כמ"ש פ"ב דסנהדרין ינאי המלך עמוד על רגלך וקיי"ל כרבנן דמלך אינו חולץ דהוא בזיון כמ"ש הרמב"ם ואלו ת"ח מעיד מיושב והוא חלץ ותירץ הרב גדול הדור מהר"ח אלפאנדארי ז"ל דכל מצוה שעיקרה משום כבוד ת"ח כגון מצות ועמדו שני האנשים שהיא לכבוד ת"ח הדיין ת"ח גופיה פטור זהת"ד וז"ש מי כהחכם ומי יודע פשר דבר דאיכא פסקי התרא"י נינהו דמלך עומד בב"ד ולא חולץ ות"ח מעיד מיושב וחולץ והיא קושית הרב מהר"ם הלוי ולזה אתא לפרוקי כדשניין משם מהרח"א וז"ש חכמת אדם תאיר פניו כשהמצוה היא משום חכמת אדם הדיין אז תאיר פניו של העד ת"ח אמנם ועז שהוא המלך פניו ישונה מפני התורה ויעמוד אבל שאר מצות הת"ח חייב לקיים מצותיו יתברך וז"ש אני פי מלך שמור מלך מלכי המלכים לקיים מצותיו ועל דבר שבועת אלהים לקיים התורה ולזה הת"ח חולץ. ועל דרך זה יש לפרש בתירו' הרב מהרב"ד ז"ל ככתוב בקונטריסי ועמ"ש אני עני בקונטריס כסא דוד (דף י"א ע"ב) ע"ש: